|
נולד ב 1983- ב-13 בנובמבר
לאורך שנות חייו התעניין ועסק בתחומי התיאטרון,
המוסיקה והכתיבה.
ב29 בדצמבר השתחרר מהצבא, והחל לחפש את עצמו... כל
היודע על פרטים שעשויים לסייע ליובל למצוא את עצמו
מוזמן ליצור קשר במסנג'ר
Bilgorai@netvision.net.il.
פרס כספי אינו מובטח למסייע.
הוא הסתובב מבר לבר צעק על הים ועל פינה כלשהי, הוא דיבר על
שיער בלונדיני ועל אינדיבידואליזם.
|
הד"ר פסיכולוג טוען: "אין מה לעשות, אתה מת כבר מבפנים לך
לפתולוג".
במשרד הפתולוג דממה חסרת מרגוע, הוא מגיח וישר מתחיל לנגוע.
אז מה אדון, שואל אני, האם צדק הפסיכולוג.
"אל תקשיב לאף אחד," אומר הוא, "אין ממה לדאוג".
|
ואם מישהו אמר לך אחרת
אז שיקרו לו גם
|
הייתה לי אהבה פעם בחוף אכזיב
הייתה לי אהבה עם טעם שביקרני באביב
ואהבה סודית, עליה איש לא ידע,
אבל האהבה שהכי אהבתי הגיעה בהפתעה.
|
"בין רגליך גיטרה,
ידייך פורטות בה צלילים ענוגים"
|
שמעתי את עצמי חושב בתוך הראש
ולמרות שלא הבנתי הכל
לא הרגשתי עם זה בסדר
|
חכה!
אתה דועך, אתה נשטף עם הרוח, ואתה בכלל לא שם לב...
כולך מלא מהכל, ואתה מתפזר כמו חול שעף ללא הבחנה. ואני, איני
רוצה לתת לאחרים לתפוס את מקומך, אתה מסובב ולא מבחין כיצד
בהרף אתה מחמיץ עולם מאוהב.
|
היום זו הייתה הפעם הראשונה בהרבה זמן שהלכתי הביתה כשאני בוהה
ברצפה, כל העולם שלי מתמוטט.
בחודש האחרון אמרתי את זה כל-כך הרבה פעמים, לא נראה שאף אחד
שמע, או אף אחד שיכול לעזור שמע,
|
אני עומד כאן שחצי מהגוף שלי מחוץ לחלון והחצי שני נשען על
עדן המרפסת אני מריח את הריח הנפלא שלפני הזריחה אותו ריח של
5:24 בבוקר
|
טעיתי כמה פעמים אותו ערב אותה הטעות
|
ואני רוצה להישכח, ולהתפזר על הים ועל החול.
|
יש לי הרגשה של בדידות, שמגיעה מאוחר בלילה.
כשאני מדבר בלי קול.
כשאני בוהה בזכוכית הצבעונית ומחכה שמשהו ינצנץ בקצה הימני
למטה.
|
שומר: אז מה שלומך היום?
עוד אחד מה?
הנידון: כן מתחיל להיות פה צפוף
שומר: ממי זה הפעם?
הנידון: הכומר
שומר: אני מצטער
שומר: כמה זמן נשאר?
הנידון: לא יודע לא הרבה 4 ימים ,חמישה אולי שבוע...
|
מאפיין: אידאה קומית (כלומר: נקודה למחשבה, קומית)
טיזר:
עדי: למה זה לא יכול להיות פשוט יותר הא? למה אני לא יכול פשוט
לעמוד פה לחכות לחבר ההומו שלי להתנשק איתו וששלושה בחורות
שיושבות על ספסל ירדפו אחרי?
|
אבל אני לא מתחרט אני גם לא כועס
אני בסך הכל מנסה להתפייס
רק הדמעות ממשיכות ויורדות
וצורב לי כבר הראות
|
יש אנשים שמפחדים לחיות לבד,
אבל אני לא חיי בפחד, כי לבד זה גם ביחד
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
סלוגנך? למה
סלוגנך?
למה לא
סלוגנינו?
סלוגינם?
למה הצבעת
השייכות הזאת?
אני לא מוכן
להתחייבות
כזאת.
מצטער.
זה פשוט לא הזמן
הנכון בחיים
שלי.
- שפן קטן
פאראנויד. |
|
