|
מסע מרתק בעקבות הזהות הקולקטיבית. אוסף סיפורים
בסגנון "רזה" אשר מתעמתים עם רגשות ותחושות קמאיות
של הקורא האקראי. שאלת הזהות נשארת פתוחה, סובבת
סביב שלל התחושות המעורבות בתהליך הקריאה. בחירתו של
הכותב בהצגת כתיבה לכאורה חפה מרגש, היא זו אשר
יוצרת אצל הקורא תהליך מרתק אשר שיאו מתבטא במאבק
פנימי בין רצון מציצני להמשיך לקרא, לבין רצון
להפסיק ולשתף אחרים בקונפליקט שהתעורר. י.ב.
שיחקנו "חפש את המטמון".
תום החביא את הפתקים בכל מיני מקומות וצייר חיצים על הכביש ועל
המדרכה.
אחרי שעה בערך הוא חזר ואמר:"אתם יכולים להתחיל".
אני הלכתי עם אגם.
|
כל יום מכות.
בבוקר אני מתעורר מסטירה חזקה. לפעמים גם בעיטה.
אני ישן מכווץ. מקופל. מגן על עצמי בידיים. מראש. גם הרגליים
מקופלות פנימה. כמו עובר.
|
בחודש האחרון קנינו מיטה חדשה ביחד.
מיטה גדולה, הכי גדולה שאפשר. אחר כך הבנתי למה.
|
|
|
ההגנה הטובה
ביותר היא
התקפה!
מילותיו
האחרונות של
זוזו לסטרי,
מבוא |
|
