|
אני לא אשכח אותה..
מבטה היה כל כך עייף, הזכיר לי את עצמי בזמן שהלב שלי כואב
אני ראיתי אותה באת שבכתה , אני הייתי שם מעבר לדלת הניצבת
בפינה...
|
פניך רכות אהובי
ואני, אני קשה
עינייך חודרות דרכי...
ועיני, עיניים דומעות
|
|
|
אתם יודעים,
החיים די
דפוקים. איכשהו
מישהו התבלבל
בסדר שלהם. הם
בעצם צריכים
להיות הפוכים:
צריך להתחיל את
החים זקנים
וסנילים בבית
אבות. אז צריך
לקבל שעון זהב
ולהתחיל לעבוד
קשה בדרגה
ניהולית גבוהה.
אז צריך להיות
צעירים ופרועים,
להנות מהחיים.
אח"כ נהיים
תינוקות ללא
דאגה בעולם,
ולבסוף מסיימים
את החיים
באורגזמה. |
|
