|
מאז 1989.... נבנה... עמוק בפנים... דבר מה....
שלא רואים בכל יום.....
העיינים נופלות עליה,
טובעות בתוך עייניה
והן לא זזות משם,
אל תעצמי אותן,
|
אני אוהב עצמי יותר משאוהב אותך אי-פעם,
האם תוכלי לחיות עם הדבר?
|
ואין לי כלום וגשם בחוץ
והבוץ נסחף עם התקווה,
זאת שעזרתם לי לשמור עליה פעם.
חכה, אתם אמרתם,
חכה, היא עוד תבוא.
|
|
|
אכול ושתה כי
מחר בסבארו
נמות.
אכול ושתה
בסבארו כי מחר
נמות.
אכול ושתה כי
מחר נמות
בסבארו.
צאן מרעיתו
מפיקות מסקנות
מסוף השבוע. |
|
