[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יורי פארמר-מילר

אל היוצרים המוערכים על ידי יורי פארמר-מילר
רגיש, אנוכי, פציפיסט, אתאיסט. אוהב לצחוק. שונא
לטעות, ושונא עוד יותר כשמעמידים אותו על כך.
זו לא תמונה אמיתית שלו.
חובב סרטים, מוסיקה ישנה, התפלספויות ואוכל איטלקי.
לא חושב שהוא כותב מספיק טוב, אבל כאילו מישהו כן.
תשלחו תגובות, אפילו שליליות. בבקשה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היא היתה מין גרסה נשית שלו, כמעט רפליקה מושלמת. אותו שקט
פנימי משותף, שכנראה ירשו מאמם, אשה מדהימה שבמשך שנים פישרה
בין אנשים כועסים בבית המשפט העירוני לתביעות קטנות, אותו
דמיון עשיר, אותה נטייה לאמנות, ביחוד לציור.

בתור גבר לא נאה במיוחד, לא מבריק, לא עשיר וחסר כל כשרונות
מופלאים, הדרך היחידה שמוחו הבינוני הצליח לגלות כדי למשוך
אליו את הנשים ולמלא את נפשו הרעבה לאהבה, קשר וסקס, היתה
לגנוב.

לידי יש מצד אחד חומוסייה של אשכנזי אחד, יוגב, שקוראים לה
"יוגב המנגב",ובצד השני יש חנות לדברי מאפה שקוראים לה "דוקטור
בורקס"

אני והמקסיקני מטיילים ביחד בעולם. שנתיים חלפו ולא החלפנו
מילה, אבל זה לא משנה. גם ככה חצי ממה שאנשים אומרים זה דברים
שכבר ברורים כשמש, כמו "יום יפה היום"

באחת הפעמים ראיתי אותה משוחחת עם בחור צעיר בדוכן של
בריטניקה. הבטתי בה מרחוק. הם נראו מפלרטטים בהנאה, והיא חייכה
כפי שמעולם לא חייכה כששוחחה אתי. תמיד אני חש אשמה כשאין לי
משהו מעניין או משעשע לומר לה, ואני מרגיש איך היא משתעממת
לידי.

אולי אני חולה במחלת היאפים. זה הגיוני, אני יאפי אחרי הכל.
לפחות יש אנשים שיגדירו אותי ככזה. אני עובד בחברת סטארט-אפ,
גר בדירה בתל-אביב, מבלה בבתי קפה ופאבים. אבל אני לא רואה את
עצמי כיאפי.

בשעורי התעמלות, כששיחקנו כדורגל, לואיס תמיד היה בוחר אותי
לקבוצה שלו. הייתי צנום וחלש, ולמעשה יותר הזקתי למאמץ הקבוצתי
משתרמתי לו, אך הוא היה חבר נאמן, ובכל מקרה תמיד ניצחנו. אחרי
הכל, הכדורגלן הטוב ביותר בחצי האי האיברי שיחק איתנו בקבוצה.


לרשימת יצירות השירה החדשות

האם אפרסמון הוא לגמרי טבעי
או שמא הוא נוצר במין ניסוי מדעי?

לא יכולה לנוע, לא יכולה לזוז
האנשים אותי מנצלים
לצרכיהם בי משתמשים

ב-1 במאי
תלבשי חזייה אדומה
ותחתונים אדומים

כמו קופץ מבניין העולה באש

שבור את הכוס, זוגתי מבקשת
אם לא תשבור אני נוטשת

ביקורת
רוצח בלי עונש
קיבל רשיון מהמדינה

פואמה
משונה היה הדבר ביותר
שמחזורה כך פתאום מאחר
משום שג'ניה היתה בתולה טהורה
אף ג'ונסון ארוך את קרומה לא קרע




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
מאה דולר שאני
מצליח לעבור בין
שני אלה !





מתוך הקופסה
השחורה של המטוס
הראשון


תרומה לבמה





יוצר מס' 4899. בבמה מאז 14/8/01 17:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליורי פארמר-מילר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה