[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יורה גלוק
אני והנסיכה שלי


אל היצירות בבמה האהובות על יורה גלוקאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי יורה גלוקאל היוצרים המעריכים את יורה גלוק
זה אולי נישמע נדוש, חנפן, חופר, כנוע ולא מיקצועי
אבל זה מבטא רגשות באופן הכי מדויק שהיצלחתי ונראה
לי שיצא לי דיי טוב... אם אהבתם סבבה ואם לא... על
הזין שלי!

אין לי בעיה עם ביקורת, רק תסבירו בדיוק את מה שלא
אהבתם כדי שאני אוכל להיתעלם מזה בעתיד ולא לשנות
כלום




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מפהק... מסתכל בשעון, משוכנע לגמרי שהמחוגים פשוט הפסיקו לזוז.

לא יכול להיות שזו עדיין השעה הזאת, הרי זה מתמשך כבר לפחות
שבוע כבר!

... בחדר שלי אין כלום! סתם קירות לבנים ודלת נעולה. ושם אני
מתבשל לי בבגדים חמים ושרוול ארוך מחבק את עצמי.

דיאלוג
להפך! מעצבן אותי לראות אנשים מתבכיינים על דברים סתמיים, זה
כבר נדוש. על ימין ועל שמאל אני רואה בחורות בוכות בגלל שהחבר
שלהן זרק אותן, או שמישהו אמר שהן שמנות או משהו. נמאס לי
מאנשים רדודים!

היא יכולה לשלוט בך ככה שהיא תגרום לך לבכות, שהיא תגרום לך
לשכוח, שהיא תגרום לך לאבד את כל הכבוד העצמי שכבר מזמן שכחת
ממנו.

פאנפיק
אחרי ההצגה הלכנו לטייל, ברשות אבי כמובן. הוא לקח אותי למקום
שעוד לא הייתי בו ולימד אותי משחק חדש

בשתי קצוות המעבר עמדו ילדים לבושים צהוב, עם מקלות מאיימים.
פחדתי לעבור, שמה אם יכשילו אותי במקלם ואמעד בכביש ואדרס, הרי
מסוכן עד מאוד הדבר


לרשימת יצירות השירה החדשות
הפחד רודף אותי, משגע אותי
אני מרגיש איך שאני מאבד את שפיות דעתי

להתעלם מזה שכואב שבודד שרעב
להיפטר מהדבר הזה שכואב לי בלב

בדידות
ויש את אותם אנשים לא מובנים
אולי חכמים ואולי פשוט מוזרים
הם יכולים לשתוק עכשיו, להיות חזקים
אבל מה שהם מבינים קורע אותם מבפנים

קר לך, את רועדת והעיניים שלך עצובות
את נזכרת בי - שאני נורא אוהב חורף

בועטת החוצה ולא יכולה
לצאת מחברה דורסנית איומה

את לא חייבת לי כלום
אפילו לא מילה
את לא חייבת לי חיבוק
וגם לא נשיקה

אנא אל תיקח אותה ממני
הוא זועק לאלוהים
צועק מתפוצץ חושף את מה שבפנים

אף פעם לא בטחתי בך
וכל מה שאמרתי לך
אמרתי בלי להתכוון

יושבת שקטה מרוחקת
יושבת ובוכה לה בשקט

רצית אותי שם ואני אותך פה
רצית כמו כולם ואני דוקא לא
רצית שימאס לי ואז גם אלך
אבל אני אשכח את כל העולם בשבילך

לא הרבה דברים ביקשתי
אבל אם כבר ביקשתי מאוד התעקשתי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
בודאי אף אחד שישמע אותי אומר: "בננה זה דבר מדהים", לא יחשוב
על אוכל. המילה בננה, כבר מלפני מספר גדול ובלתי מוגדר של
שנים, איבדה את הסמליות שלה למזון. יש שהיו חושבים מיד על סקס,
יש שהיו חושבים על קופים, אבל אוכל - לא!

לקחתי סכין נקייה, חדה, מבריקה קצת. העברתי את האצבע שלי על
הלהב להרגיש כמה היא חדה. דקרתי את עצמי בקצה האצבע מעט, בשביל
להרגיש את חוד קצה הסכין. הסכין חדרה בי. העברתי שוב את הלהב
על האצבע שלי...

מכירים את ההרגשה הזאת כאילו קודחים לך בלב, כמו צביטה אבל לא?
משהו אכזרי כזה, קודח, קורע לך את הלב ככה שאתה ממש יכול
להרגיש איך שבעוד רגע אתה פורץ בבכי אבל אתה משתדל שלא?...

עזבו את הכסף, הבית, הפרארי, הרב מכר ה-15 שכתבתי, עזבו את כל
אלה... בחלום אני לא רואה אותם, הם שוליים ליד החלום המרכזי.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
עצבנתי קצת את
ההורים אז הם
גיהצו לי את כל
הספרים

הלן קלר מכה
שנית


תרומה לבמה





יוצר מס' 57048. בבמה מאז 29/11/05 22:59

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליורה גלוק
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה