|
"אחרי, הקורא!
מי אמר לך שאין בעולם אהבה אמיתית, נאמנה, נצחית?
שיעקרו לאותו שקרן את לשונו המגעילה!
אחרי, הקורא, ורק אחרי, ואראה לך אהבה כזאת!"
(-בולגקוב. מרוסית: קריקסונוב)
Good authors too, who ones knew better words
Now only use four letter words
Writing prose
Anything goes
(Cole Porter)
יום יבוא וגם שורות שלי יספרו הכי טוב על מישהו.
יוליאנה דודלזק (Dudelsack)
ילידת 1985
היום כותבת בעיקר לבלוג. הבלוג החדש נמצא כאן:
http://yulianawords.wordpress.com/
אז מה לגבי
שירה עם קוצים
שירה על מחטים וזונות
|
אחת, תודה אדוני
שתיים, תודה אדוני
זה אתה זה לא אני
אחד אתה ואין שני
|
היא פורשת בד לבן
וצועקת להרים
סוגרים מכאן ומכאן
אנחנו נכנעים!
|
נדמה לי לפעמים
שעוד נותר הריח
עוד משב מתמתח
אחר אבדן הטעמים
|
אהוב בידיך, לא בלב
לא במסירות הנפש
לא בברכת שכינה
רק בכוח
|
בהלכות עולמך ניסיוני לא רב
כך מדי בוקר לקום ולחיות
|
בטון לוהט
זו תל אביב בקיץ
כה רחוקה מימי אחוזת בית
גועשת ובוטשת בכל עת
|
היא חולה וכולה צמחה וזולגת
עלי וממני תוכי וברי
ושושנת דרכי נכנעת, נשרגת
בוורידיו של מארי ומורי
|
פעם הייתי האור שלך
גם אם דועך
הייתי המלמול בשנתך
|
דמותו נשקפת לי ממים
מצל, מנוף, כל ניע ואוושה
ובו ארווה חירוב שפתיים
ונס הקור מפני שלהבת חדשה.
|
בוכה הסנדלר על יחפותו
ולא איכפת לו על הנכים
והרעבים
ושבורי הלב
|
אני עוזבת עכשיו, אל תבכוני
כי טוב לי לבכות לבדי
|
דני ניגן על הבס
אני ניגנתי לו על הנשמה
וכשלזורקי השקלים נמאס
הוא שר חלש, שרק אני אשמע
|
עלה ירוק נושר, ולפתע
העיר כולה שלכת קמלה
ערבה בוכיה, ערבה מתה
ולא ביקרתיה כשהייתה חולה
|
האם אני כה נואשת
שאזחל מדבר בשביל טיפת מים זעירה
|
כמה שאת יפה, אהובתי
תכול עינייך ורכות עורך
|
הניחו לרסק לבכם
עשו כל שבכוחכם
מנעו מריק להתקרב
הרחיקו דומיה מלב
|
לא פרשה יונה כנפיה לאות
לא, זה פסק רק כי הנשק אזל
|
אני יפה
ומושכת
מושכת אותך
אוחזת בעניבה
שלא תברח
לפחות עד שיתפזר החושך
כי עדיין אני אשה
|
אצבע אחת
זרוע נמתחת
זה האתגר, זה הסוד
זו לחישה רכה "עוד"
|
מתוק מנשוא
טעם הפחד
מגע הלשון על חטא
מגע יד על עורף
נמתח רגע של רעד
גוף נצמד רוטט
|
משוך אותי אליך
באצבעות כפוך
בדחיפות של השלמת מעשה אסור
|
על רגל ענקית של תרנגולת
בלי חלונות ובלי דלתות
ניצבת בקתה אפורת כרבולת
חבויה לה היטב ביער העבות
|
טרם מלאו שני צידי הדרך
בפגרי פרות מדממים
|
שלום לך עצבות
אמרי, אי ביקרת
אמרי, את שירייך
למי עוד שיברת
|
לא, אחרית אינה סיבה להפוך לפתי. סוף הוא סוף, ואין בו דבר
מלבד סוף. הוא אינו טומן בחובו התחלה חדשה. וגופי, הוא רק גוף,
הוא אינו מכיל נשמה שתתגלגל לה לגוף אחר, או תפרח לה לעולמות
טובים יותר. וכל פחדיי וחששותיי, אינם אלא הגיגים חסרי משמעות
של גולם זקן.
|
אל הארכיון האישי (104 יצירות מאורכבות)
|
שאלות בכשרות:
אם דם של פרה זה
לא כשר, אז למה
דם של ילדים
נוצרים כשר
לפסח?
סנאי באקסטזה |
|