|
אביב 1918
במוחה ומחשבותיה היא נותרה עומדת שם לנצח.
לובשת את אותה שמלה שחורה, יושבת על גשר העץ ומחכה לאהובה.
|
אמנם לא הסכמתי איתה כשהייתה מעניקה את אחת מההרצאות שלה בדבר
הכנסתם של קבצנים, אך משום מה עברתי על פני הקבצן בהתעלמות
מאולצת, עיני רוצות להביט אך מוחי אומר לי שאין זה מנומס.
|
מיטה חורקת, כאב, חריקת שיניים, גינחות, כרס, רוק, תקרה
מוכתמת.
|
|
ביום שגיל קופטש
יופיע בטברנה,
זה היום שאני
אכתוב בו את
הסלוגן הזה!
פקד צדי צרפתי,
כתב את הסלוגן
ב29/6/01, היום
בו קופטש הופיע
בטברנה,
ועכשיו כל שנותר
למר צרפתי, זה
לחפש דברים
נוספים שלא סביר
שיקרו, ולהתחייב
שלכשהם יקרו,
הוא יכתוב עוד
סלוגן, (אולי
ביום שהסלוגן
הזה יתפרסם, או
שאורנה ומשה דץ
יתארחו בפגישה
לילית עם קובי
מידן). |
|