|
 
"אין לך דבר יפה יותר מלהב של סכין אמיתית, כזאת." הסכין
הסתובבה בידי במיומנות. היא מכירה את ידי, וידי מכירה אותה.
הקפצתי אותה באוויר כדי להראות כמה השתיים בהרמוניה מושלמת -
היד והסכין.
|
שמונה ימים בדיוק פחדתי לחזור לשם, אני חושב שזה בגלל שחששתי
שאמצא שם משהו הקשור לאימי. וביום השמיני נפלה עלי התקפת
אדישות חמורה. הבנתי זאת כאשר ישבתי לאכול את ארוחת הצהריים
בגן הציבורי ומצאתי עצמי בוהה בשלולית קיא יבשה בזמן שאני
לועס.
|
לא כמו שזה נדמה לי, אתמול הרגשתי קצת שונה. זה כל יום הופך
ליותר ויותר ברור אבל אני שואל את עצמי: האם בכלל הדברים
הופכים ליותר ברורים או שמא זה אני שהופך למשהו פחות מנותק.
|
הו ליאנה הו ליאנה
לא תשמע.
את אהבתי לה את אהבתיה לה
לא אקרא.
|
מי ייתן ויכרתו רגליי
למען לא אלך במדרון אכזר זה
|
זה הבפנים המחוצן
הלווייתן הטובע
בלי שום רצון חופשי
בלי שום מטען רגשי
|
הו עריץ ההבל נבדל ולמדן
מוטט חומות מוסר ואופק
|
נצא לנו לטיול בגן של ורדים
נצא לנו החוצה לטייל.
נשמע את זמזום הדבורים
ואם תרצה נשכב בצל.
|
מבעד למיטה שלי הם הורסים את הבית
הם מפילים את הקירות והגג צונח
|
יום אחד באמצע השבוע אני נוהג במכונית, מולי מתיצבת מחשבה. היא
אומרת לי לאן לפנות.
במישור הרגשי זאת אומרת.
|
שמתם לב איך תמיד אותם אנשים שהולכים לויפסנות למיניהם, הם
האנשים שתמיד מאחרים. זאת אומרת הם האנשים שתמיד בסוף צריך
לחכות להם. כן, במין עיפעוף מרחף, באמתלה כזו או אחרת, ימצאו
דרך לא דרך להתבלגן בהתנהלותם... ולאחר.
|
אם החיים לא היו כל כך נפלאים הייתי מתאבד כבר מזמן.
|
|
|
למכור חרא זה לא
קל, אבל תקרא לו
דשן...
צרצר. |
|
