|
אף פעם לא ידעתי איך זה
להיות לבד
עד שהלכת.
כל כך לבד,
ניסיתי לעשות את הדברים שעשינו יחד
אבל הם רק הזכירו לי אותך לי אותך.
|
כמו נושאת על גבה
דיכוי של 5000 שנה
תן לה חופש
וכוח
והיא תנקום בך.
|
ים רגוע מסתיר זרמים חזקים, משקיף רחוק ונאבק בעייפות המילים.
חיי על ספינה ומקום ישוב פשוט דוחה, רק נקודה שחורה בהילה
צבעונית הוזה.
היא שם בלי קשר לזמן או חג, לא שואלת על עברו של דג.
לאי מגיע רק מי שמחפש גיבורה, מעל האמש, הטירוף והשאלה.
|
דברי איתי באמת, תתני מה שאת יכולה לתת, עשי לי עניים ונפגש
בשתיים.
|
הלילה אני מתפשט לבד
ומתפרש על המיטה
לא מתחשב באף אחד
לא נדחק לפינה
מחבק את הכרית, אני קורא לה נחמה
|
איך אגיע לליבך ואגע בך בלי לחשוש, מי יראה לך - אפשר חם, גם
בלי בגדים ללבוש.
הקשיבי לקריאתי הבאה מהלב, אל נא תחששי אני אותך אוהב.
ואני הרי נגעתי והחזקתי בך בחום, עד אצבעות רגלייך ירדתי
ואפסיק לנשום.
ראיתי אותך כמו נרעדת מהקור, נגעתי בך ברוך כשכבה פתאום
|
טעמתי טוב ורע ואושר אמיתי. מעלה מטה מטתלטל בנדנדת החיים
|
|
|
"גם לכתוב 'סוף'
בסוף זה מיותר"
מתוך הספר:
"מאה משפטים
במתיים ששינו את
פני ההיטוריה" |
|
