|
Tide will rise and fall along the bay
and I'm not going anywhere
...
89'
בדרך אל האמת.
כותב בשביל למצוא
את המקום שלא צריך לחפש
|
נחשפות צלקות עדינות
על גבי עורך הזהבהב
רק מחמיאות לך
מספרות סיפורי ילדות מלהיבים
|
זיכרון של בוקר
אוצר נחבא ברגע שחלף
לא יכולים להשיג אותנו
ל ע ו ל ם.
|
רגעים של בדידות.
שקטים כואבים
מקלפים אותי בכפית
|
כל כך כועס
על כמה שניסיתי לתקן אותך
כשבתוכי אין דבר
פרט לריק.
|
אם תבחרי בי
יהיו רגעים שרק תרצי לבכות
ולתלוש החוצה את הכאב המתפתל בחזה
|
כבר לא צוחקת במבוכה
בכל פעם
שאני בוהה יותר מדי.
|
תופר אותם
אחד אחד
בונה חיים
קבוצה.
|
כוכבים יכולים למות.
בעצם, רוב הכוכבים שבשמיים הם כבר מתים.
|
מחפש סיבה לבכות
וכל כך קשה
שהצליל הזה
לא עושה לי ולך את אותו הדבר.
|
שמש אחרונה שוקעת על פנים של גיבור
כבר לא מורד,
גם אני בחרתי
בגלולה הכחולה.
|
זוכרת שהיינו מדברים על הכל?
היינו יושבים והיה חשוך והיה מיוחד.
היה לנו ברור כל כך שנהיה ביחד.
|
רוצה לחזור לרגע שנגעת בי, שם, ובאצבעותייך העדינות פערת בי
חור, שאז היה מלא באהבה. הייתי עוצר אותך, תופר אותו בחזרה.
|
פחם ועפרונות כהים על נייר.
|
פחם ועפרונות כהים (3b-9b)
|
אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
