|
החמור מ-SHREK
"פעם כשנסעתי ברכבת העמק הישנה גיליתי שאני הומוסקסואל. זהו.
אין לי יותר מה להוסיף, הסיפור עצמו לא מעניין וגם לא כל כך
חשוב. מה שמשנה זה שאני הומו, שאני יודע את זה ושעכשיו - גם
אתה יודע את זה". אבישי השתתק והביט בי - מחכה לתגובה, אולי
אפילו לתשובה.
|
ניגוד כה מושלם
לוליטה בשלה
והלב מבפנים כה שונה
מבליטתו שבחוץ
|
מכורבלים יחדיו
תחת מעטפת מסתורין וקסם
של מסך מוכסף
ברכתה של לבנה
|
מסתתר מיתמם מתחבא מתחזה
מלטף מפתה מרמה ומשלה
אוחז ולוכד ומתיש ומשתק
מתערבל מתנפל מכסה וקובר
|
להיוותר עירום -
קלוף
מוטל קפוא בודד
חשוף
בתוך זרות מוחלטת
|
אבל בסוף
רק ערס אחד
עשה לי קול כמו לסוסים
עם השפתיים
|
בותרתי לפיסות קטנות
של חוסר משמעות
על ידי הקו הדק
שחותך
בין אהבה לכאב
|
גופה מפרפרת הפוכה על הכביש
שלדה חלודה ומגושמת
אופן מבוהל מסתובב באוויר
מחפש נקודת אחיזה
|
מבעד לשכבות אבק גופי
זועק בקול דממה של שיש
קורא למיכלאנג'לו שלי
זועק קורא ואין שומע
|
כמו נצנוץ של כוכב מרוחק
במחולות של אדום וכחול
ערפילית זוהרת ואבקת פיות
מהלך מת בין החיים
|
לבנים של הדחקה
מחוזקות במלט
תערובת זרע של גברים זרים
|
וגם לזיכרון ולכאב הזמן אינו בוער
הם נותרים ונשרכים
עד קץ
|
ראיתי אדם
מתנשם בכבדות
עד שנותר רק אוויר
שהתנדף
ונעלם
|
נחשפת התפאורה החללית
כשאני נופל לשום מקום
בתנועה אינרציונלית
המונעת רק מכח זכרונות עבר
|
לשמוע את הריסוק
בונה לו שביל של הרס
כופה עליך סדר מחודש
להידחס לגודל נקודה
|
אבל בשביל להתחיל חדש צריך לזרוק את הישן. לזרוק זיכרונות.
לזרוק חלומות משותפים. להחליף עתיד בעתיד. להחליף בטחון
בפנטזיה. להכאיב הכי חזק שאפשר להכי קרובים שיש. להכאיב
לעצמנו. להתבלבל.
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
|
לכבוד יום השואה
אני לא אצחק
היום מהסלוגנים
של אדולף.
צפיחית בדבש
לא צחוק ! |
|
