|
Pulsa DeNura
במבט לאחור, הוא היה משנה כל כך הרבה דברים. אך בכל
זאת.. היה מגיע לאותה הנקודה. הווה ממושך של תחושות,
רגשות ומחשבות. יצירתיות. הדחף העצום שבאדם להביע
וליצור משהו חדש. משהו משלו. למצוא את מקומו בעולם
מלא הכאוס והכאב. למצוא את האור שיראה את הדרך.
למצוא את הפעמה הטבעית שתלמד אותו כיצד לחיות.
'למצוא את גודו.'
"בועות יפות יש לך שם ילד" אמר זקן שהלך ברחוב. "תודה" השיב
הילד. "אבל הם לא שלי."
|
החרב נשלפה החוצה ויחד איתה יצאו כל חלומותי. שקט. לחישות
מהעבר חולפות לידי אך חוששות להתקרב, סובבות אותי. נפלתי אט אט
על ברכי, ובמראה אחרון של שנאה ראיתי את עצמי וחשכו עיניי.
|
"זה כל אשר ביקשתי להיות," אמר הפסל. "רק ילד..."
|
|
|
אם ניוטון לא
היה זורק תפוח
על האדמה , היא
לא היתה מושכת
אותנו כל הזמן.
האנציקלופדיה
בליטניקה |
|
