|
יותם 1986, אזרח עוד מעט
אדם מפעם.
וכבר הכרזנו מלא הכרזות על חיים,
איך נחיה כשנגיע להיות הבוגרים
איך תזכיר לי אותי ואני אז אזכור, אותך
|
השדות הרחוקים קצת נצרבו
ועיניים נוצצות כעת השחירו
ואני זה אני, צועד בשביל עם ילדותי.
|
לא אתנקם בהם, אלמד לחיות מהם, אהיה בוגר לשם שינוי
אשורר להם, אאחז בהם ומחר באור אהיה ברור.
|
יד עוטפת חרש
רוח מלטפת
בוא נתכרבל כאן
|
אילו יכולתי לתת קצת ממני
אז אולי רז היה צוחק, צוחק איתי.
אילו יכולתי לשאת קצת ממנו
אז אולי רז היה רואה שטוב.
|
|
|
