|
היה יוסי.
התקווה שמציפה את ליבם לגאולה שקרבה מוחקת כל חסך, שבנאדם
הגיוני מזן אחר היה משתגע ממנו כבר. בחום הכבד הם מחכים,
מחויכים, יודעים. "ברוך השם יומיום". זאת התשובה שתקבל מהם אם
תשאל לשלומם.
|
"גרוייסה מצי-אה, גודן שי-דוך" אני שומע אותו אומר לאחד
התלמידים שלו. האחרון מקשיב בעניין רב ולא אומר מילה כנגד.
נשמעת מעניינת מאוד כל השיחה ואני מתפלל שהשירותים נקיים ושיש
שם נייר טואלט כי אני מת לחרבן כבר.
|
והנה בא הקור. ועם הקור בא הדיכאון. ועם הדיכאון בא השוקולד.
ועם השוקולד באה השנאה. ועם השנאה בא הכעס.
|
|
|
- הי מה המצב
- כל מה שסינים
רוצים זה זיון!
- אה... אתה
בסדר?
- רכבות!
- תגיד לי מה
קרה לך???
- רמקולים
בטחינה!
- טוב אני הולך,
נמאס לי ממך
-פסטרמה!!!
מתוך "כך תנהל
שיחה עם
פרובוקטור" |
|
