|
אומנות- כלי למימוש מהות (ממקור אבסטרקטי יותר)
לצורך העברה (נתינה) לאנשים אחרים.
כאשר התארחתי בביתה של ידידה, קרובת משפחה רחוקה של דוד, כי
בנו של דוד נהרג באחת הפעולות האחרונות בלבנון ולכן היא וכל
משפחתה הוזמנה להלוויה, לא יכולתי שלא לקפוץ על ההדמנות.
להכיר אותו!
|
עננים כבדים שנעים באיטיות בשמיים
מזכירים לי שאפור הוא צבע נוסטלגי
|
פי נפער
למראן המושלם
לצבען
לשקיפותן
|
ההווה מנסה לרפא את מה שהעבר פצע
זיכרונות טובים נותנים לי את האומץ
להתעמת עם האמת
|
רוצים את דמי, לשאוב את זרעי
האישה, המילואים.
רוצים את דמי, לשתות את זמני
הבוס, החברים.
|
הוא ינסה לחיות
הם יצליחו לרצוח
|
אפס בצלם אפסות ללא סוף
עוד גרגיר שנסחף מהחוף
|
הימים ממשיכים לחלוף עליי ולשחוק בי
אני קרקעית ועליה זורמים מים רבים
|
הסיכויים שהצטברו עד לכדי קיומי הנוכחי
מול הסיכויים שגדלים עם הזמן שעובר
לקראת כך שאחדל להיות
במגמה כזאת שעוד שמונים שנה
הסיכויים יעלו על כל האפשרויות
וכנראה אעלם כאילו
מעולם לא הייתי
לא נשמתי
לא שתיתי
לא חייתי
|
השינאה הרעילה את דמם
והכליות שלא יכלו להתמודד עם כזאת זוהמה
נהרסו באיטיות וביחד איתן המוסר
|
כבועות אויר העולות לפני הביצה הטובענית
מזכיר לי שזה נושם שזה בועט
|
עם הזמן שהרחיק אותי מאי קיום אחד
שמקרב אותי לאי קיום אחר
|
אני מתכלה
בדיוק כמו השניות מן הדקה הזאת
כמו הדקות מהשעה הזאת
כמו השעות שנשארו ליום הזה
ובחוץ מחשיך
|
הסתובבתי אלייך
ושמתי לב שאתה בוכה
אני חושב שלא הספקתי לשאול למה
לפני שהמראה התמלאה אדים ונעלמת
|
ואני מופיע מתחת לעץ הכי חשוב
שהוא הכי חשוב כי הוא אני
כי הוא כולם כי הוא אלוהים
|
הפעם החלטתי כבר להמצא בנקודה העתידית הזאת
של סוג הערגה למשהו שהיה בעבר
רק שהפעם דבר זה נמצא בהווה.
|
התחלתי להתנשם במהירות
ודמעות זלגו מעיניי ועדיין זולגות
ואז הן הפסיקו, ונשארתי ללא הבעה
|
אלוהים הוא בדיוק לפני ההתהוות, ההתארגנות עצמית של חומר, השם
לכל היצירתיות הבלתי פוסקת ביקום, נמצא ברמת הסיבוכיות הכי
גבוהה ובבסיס הכי פשוט, בגבולות שלנו, של המדע, של השכל הישר,
בכל התופעות בעלי כוחות סיבתיים משלהן, ובצורה הכי יפה לדעתי-
בך.
|
אל הארכיון האישי (14 יצירות מאורכבות)
|
|
