|
 4590315
יוסי נורי, אדם פשוט שמנסה להראות את עצמו כמתוחכם,
מנסה להוציא רגישות החוצה, ותוך כדי כך לא למכור את
עצמו הפנימי.
כאשר יוסי נורי כותב, הוא מנסה לשפוך את עצמו על
הנייר, האם בהצלחה?
אני חושב שזה קרה בשלהי הסתיו של התשס"ה, תבינו אותי, אני כבר
הרבה זמן לא השתמשתי בתאריך העברי, אבל את היום הזה אני לעולם
לא אשכח, וראיתי צורך להזכיר את התאריך העברי כמחווה של כבוד,
אולי כפרידה אחרונה מנתיב מסויים שאני ורותי לעולם עוד לא
נחלוק.
|
לעולם לא אשכח את הרגע בו נפלת, שתי ידייך שלוחות קדימה זועקות
לישועה אחת אחרונה, נזרקת אחורה כסמרטוט שאין חפץ בו, ליבך
פועם ברגע אחד ומפסיק לפעום ברגע שני... לעד.
|
את ואני אוחזים יד ביד
מסתכלים ונהנים מיערות עד
את ואני אוחזים יד ביד
לעולם לא נדע עד מתי נצעד
את ואני צועדים כבר ימים רבים
עברנו גבעות הרים ועמקים
ראינו כבר דברים נפלאים
ראינו אפלו את השושנה בין החוחים
|
בשמיים דברים יפים יש שלושה
אך בארץ את אחת ויחידה
בשמיים דברים יפים יש שלושה
אך מכולם את היפהפיה ומקסימה
|
האם תשמרי לי ריקוד אחרון,
רגע לפני שהעולם מתפוצץ בגאון?
האם תשמרי לי חיבוק אחד אחרון,
|
ואם תשאלי אי פעם אותי
"עד כמה באמת תאהב אותי"
אז אומר לך שלתמיד תהיי בליבי
מעתה באופן תמידי
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
תודה, סליחה
בבקשה
חגלה, מנומסת. |
|
