|
בן אדם, מוסיקאי, גיטריסט.
יש בעולם אנשים
בהם
בעלי החיים
מתביישים
|
למה זה קורה לי
מה עשיתי רע
אהבת אמת הייתה לי
והיא לא התממשה
|
איך אוכל ממך לשכוח
מבטך מלווה אותי כמו צל
משתדל, מנסה ממך לברוח
האם זה אפשרי בכלל אני שואל?
|
היא אמנית המשחקים
ואתה רק סט כלים
כשרוצה בלבנים
וכשלא אז בשחורים
|
קומו אחיי האמנים
השחיזו עטים משוררים
מתחו מיתרים זמרים
יחד נזעק זעקת המיואשים
נשמש פה לאומללים
שלא יכולים
שאותם אף פעם לא שומעים
|
נשאב אל מפל המילים הקשות
לו רק יהיה בכוחי להתבטאות
אך המים מושכים את ליבי מטביעים
הגעתי, לבית הקברות לכותבים
|
מענגת אותי מרגיעה את נפשי
משחררת את עצבותי לחופשי
בלי מילים את לוחשת צלילים
מנגינות של אושר באות בגלים
|
את הארץ המובטחת שלי
בשערייך רוצה לעבור
מה גדול הוא חטאי מה מר גורלי
על הסף נאלץ לעצור
|
גשם של אהבה ירד על העולם
טיפות רכות, מלטפות, לעיתים שורפות
פוסע ביניהן ממש כמו כולם
מביט לשמיים בעיניים דומעות
|
והדמעות כן הדמעות
שמאז לא מפסיקות
גם אחרי המון שנים
להשאיר בו סימנים
|
לחיוך שלך
יש את הכוח
לעצור את הזמן
כמו עמד העולם מלכת
|
מחייך לטוב מקבלו בתרועה
גם אם לפעמים הוא בתחפושת רעה
מודה על הכל עם המון אהבה
כי הכל כאן לטובה
|
כמו הים נפש האדם
נעה בין גאות לשפל
בין רגשות מנוגדים
בין עירום לבין בגדים
|
בכל היקום אין די כלים
לתאר את הפלא שאת
אלו כלים השמורים במרומים
איתם נוצרים מלאכים
|
את שואלת אם אני אוהב אותך
עוד לא נולד הגבר שיאהב אותך כך
אך מה שווה האהבה
אם על שאלות אין לך תשובה
|
כמו התן מיילל בירח מלא
מבקש נחמה לליבי החולה
שנשבע אמונים אהבה ואושר
ואת הלכת בדרך אל העושר
|
יש בליבי אהבה לעולם
לכל אדם באשר הוא אדם
יש בליבי מספיק לכולם
ולולא כך מוטב אם נדם
|
כשאת אומרת אוהבת
במכחול את מציירת
על ליבי את העולם
כמקום פשוט מושלם
|
את שאוהבת אותי ללא תנאי
את שסופגת את כל כעסיי
את בחיוך ממיסה כאביי
את הבסיס היציב של חיי
|
לעולם לא ניפרד לחשתי
בליל כלולות הבטחתי לך
אני גבעול ואת הפרח
אם תיקטפי אמות איתך
|
הלמות ליבי כשאת מחבקת
שיכרון חושיי כשאת מנשקת
ייסורי כשעל אחר מביטה
הכאב על כל דקה לא איתה
|
מאז שהלכת הבדידות אותי חונקת
מאבד עצמי לדעת בחיפוש אחר שלווה
הריקנות לא מרפה, לרגע לא עוזבת
דבר לא ממלא חלל שהותירה אהבה
|
מילים ועוד מילים כותב לך
רק לך רוקם אותן לשיר
תווים ועוד תווים פורט לך
ניגון שאותך יסעיר
|
מכתב ועוד מכתב
מילה אחרי מילה
בליבה היא כבר יודעת
שהוא חי רק בשבילה
|
רכוב לי על סוס
אצא בלי היסוס
למסע אל שער לבך
אעטה אז שריון
הרי אין היגיון
להיפגע מחצי כעסך
|
נפלאה בריאתך השוכן במרומים
שמש ירח ושלל כוכבים
תפילה לי אחת, לו רק תגשים
שיזרח כאן צדק לעולמי עולמים
|
היא הכול מצלמת לא מוותרת
לפעמים גם בשחור ולבן
כלום לא שומרת הכול מחברת
לשירים משם עד לכאן
|
לו משאלה אחת ניתנה לי, אותך אבקש
אעדיף מגעך על כל מה שיש
לראות חיוכך כשפוקח עיניי
זו המשאלה היחידה בחיי
|
מתי כבר
תביני שזה כואב
מתי כבר
תפסיקי לשבור את הלב
|
על נול אורג
שיריי
פתאום דקירה
|
איך מחיי נלקחת
כיבית גם את האור
בתוך עולם חשוך
נותר לי רק לזכור
|
אהבה נטע אלוקים בגן
אות ראשונה משמו הניח שם
שנאה שתל שם השטן
אות ראשונה רצה הוא גם
|
אינני יודע מה עשינו רע
אבל יודע שפרידה היא דבר נורא
כמו השמש שנפרדת מהיום
שמילאה את השמים בדם
|
רגע לפני האמת
עדיין חיים בשקר
אוחזים ידיים מביטים בעיניים
שכבר לא רואות מבעד לדמעות
|
אומרים שהזמן הוא תרופה להכל
אך גם הוא לא יכול
להביס את השכול
|
|
|
...כן, ואז בועז
רימר נכנס
לשירותי
נשים...
הרכלן המקוטע |
|
