|
 8867776
השקיני בדמעותייך,
למדיני עצבותך הפיכחת...
|
באהבתי, כתבתי לך שירה,
כתבתי לך שירה.
שתי מילים על נייר,
מוכתם בדמעה.
|
דרכה הכל נראה אחרת,
הכחול, אמנם, נראה יותר כחול.
אבל השחור הרבה יותר.
|
עם בוא החורף, שבו אליי מילותיי.
באותו דיקלום עדין מתנגן,
המהדהד הלוך ושוב בתוך ראשי,
ומשכיבני, מנוחם בידי מילותיי...
|
הלילה הקצר ביותר היה
הלילה בו נפגשנו.
כשישבת לידי,
ידך תופסת אותי,
והשניה את הסיגריה שלנו.
|
פעם היית שלי,
וביחד העולם שלנו
הציל אותי מעצמי.
|
השמש לא סיימה שקיעתה.
ואת כבר הלכת לדרכך.
לבי עוד החסיר פעימה,
כשהבנתי שאת כבר אינך.
|
זו הבחירה אם להקשיב או לחדול.
אם להיות עכשיו או להיעלם לנצח.
|
|
|
אני שונא גזענים
וכושים.
(מתוך "הגיגי
אבא", האוסף
החדש מבית מדיה
דיידרעק. לא
ניתן להשיג
בדנמרק, שם
הכושים רבים.) |
|
