|
בקצה השמיים יושב המלאך העליון
בוכה את דמעותיו על הארץ החרבה
כואב את כאבו של עולם מכוסה בחשכה
נואש הוא על בורותם של בני אנוש המתפלשים במלחמה
|
אהבה גדולה שתמה יום אחד מבלי ידיעתה של הנאהבת על מידות
האהבה שרחש לה אהובה שלה שניסה להכניע את רגשותיו הגדולים.
|
עכשיו בין חיבוקייך, אני אדאה למעלה
בין נפילה לנפילה, אלמד את המעוף הבטוח,
כגוזל היודע כי תמו ימיו בדוחק קינו, וימיו לעוף הגיעו
עכשיו בין נשיקותייך, אאסוף את כוחי המשמים, ממך
|
|
|
אילו רק הייתי
מכשייפה של
הגויים...
ים פם הופה
תריצי צייט!
הייתי אז עושה
פה כישופים שאין
כמוהם, טום בם
פרה בילי בייט.
הו, אילו אילו
אילו...
יואב קוטנר,
בשיר הלל
למכשפות ככלל,
ולענבל פרלמוטר
בפרט.
יהי זכרה ברוך,
כמו גם רצועות
נסתרות בדיסקים. |
|
