מאתיים מטר בין הבית לבית הקברות, והוא צעד אותם עכשיו. כמו
בכל יום. לאט, לא ממהר לשום מקום, 'הלא הכל יהיה עוד במקומו,
כשאגיע' מילמל לעצמו, כמו אתמול כמו שלשום, כמו בכל יום בארבעת
החודשים האחרונים. ולמרות שלקח את הזמן, לא דיבר עם אף אחד
בדרכו. רק כשישוב בעו
|
