| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 אני גימלאי שלצה"ל  שירתי כ 24 שנים ביחידות קרביותכגון : גדוד 50  נח"ל האחזויות חטיבת גיבעתי
 
 אני בוגר ישיבה תיכונית של בני עקיבא
 אני כותב למיגירה משנת 1964  עד עתה לא פירסמתי
 את יצירותי בכלל
 הייתי מעונין בקשר וגיבוי או הדרכה בנושא הפצת חומר
 שראוי ומענין
 
 
 
 | 
 כי אהבים לאור ירח הם תמיד מלבלבים
 ואותנו הצעירים נורא מבלבלים
 
 | 
 | כזו היא האהבה הראשונה?היא מסנוורת, עיוורת ומשונה?
 
 | 
 | אולי הרצון לחיות הוא הקליק המדליק מרפא את הגוף ואת הנפש כאחד
 
 | 
 | לו תהי התפילה מהדהדתובבטן ממש היא עוד לא שורדת
 האם אשליה מתוקה או זה אותו סרט
 מתיי נדע לבטח שאנו בהרגשה אחרת
 
 | 
 | סימן דרך לחייםהראה דרך בנחישות
 את העם הזה הוביל ברגישות
 
 | 
 | ביקשת כי אכתובהיעצתני: "חוויותך קומה וחרוזה"
 עצתך הלהבתני
 
 | 
 | כולם תולים תיקוותשאותך נשוב לראות
 טרם פסקו התחינות
 פסוקי תהילים ותפילות
 
 | 
 | איני יודע מדוע ערגת היום ולמה אהבת יותר מבכל יום
 
 | 
 | תן לי שימחה כאורחת של חןשרק תיגע והיא איננה
 אין לי במה אפאר השולחן
 ואן אושיבנה?
 
 | 
 | אם מצבך מרומם ואתה יושב דומם
 תן את קולך בקול רם
 וזמר זמר לעם
 
 | 
 | היום אנחנו כבר זקניםסבים וסבתות לנכדים
 גם המגירות מלאות שירים
 רוצים בהם לשתף את האחרים
 
 | 
 | האם זאת היא שעת מבחן?עליה ניבאו נביאי ישראל בכתובים
 לזה קראו מלחמת גוג  ו מגוג
 ממנה נושע וננצח על כול העולם
 
 | 
 | הומה בי הלבגואה וכואב
 מצפה ללא קץ
 
 | 
 | פנסי הרחוב כבר כבוכלו כבר הצעדים
 ובפינת הרחוב אנוכי עומד
 מביט אל בית המשורר הבודד
 
 | 
 | הקדמנו זריחה לשדה יצאנו לעבד להפריח
 רגלנו הלכו שבי אחרי השירה
 שירת העבודה שברקע הפציחה
 
 | 
 | פרח אדמדם ירוק עליםצמח לו בגני
 פרפר אפור עליו חג ועף במעגלים
 כאותו מקבץ נדבות בפינת העוני
 
 | 
 | געגוע  וני לאובדן חבר ילדותבדמי ימיו
 
 | 
 | הקרב החל פתאום כן, ביום הקדוש, ביום הצום
 לא האמנו למשמע אוזננו
 לא אבינו ראות את שראו עינינו
 
 | 
 | לו הייתי בגילךחבוק מוצפן בחמוקייך
 את נערת החלומות העוברת בסך
 את העלמה ממגדל השן אשר בכרך
 
 | 
 | החורף בא קר ורטובכמו השלום בא פתאום
 אצו רצו מנהיגנו
 אחרי הבל אויבנו
 
 | 
 | באופק שקיעה רוטטתהשמש את הגלים נושקת
 שוקע גם אני איתה
 כבחלום נפשי האיטה
 
 | 
 | רוחות זעף נשבווהשמיים התעבו
 הבזקי ברקים
 ורעמי רעמים
 
 | 
 | כה הלם בי לבביתארת לי את יום איבי
 מושלך כך בתוך שדה
 זוחל על קוצים על רגבים אדדה
 
 | 
 | מה אלו שוב הבידולים האלה?האם אנחנו אומה בכלא?
 לא טלאי צהוב ולא סרט אדום!
 אותו רודן הוזה, זה רק בחלום
 
 | 
 | הנה לך קריה יפייפיה מיטב שיריאומנם קצר אני יודע
 אך בזה חנני אל לגמול לך עירי
 את בשירי הודך השופע
 
 | 
 | רוני  ושמחי בת ציוןכי בא גואלך העליון
 התקשטי בת נדיב
 רק לך הטוב  בניב
 
 | 
 | באפיסת כוחות אתה נתפס,עייף ,תשוש, כולך רופס
 מנסה להתגונן לא, לא עוד
 
 | 
 | אחרי ההאבקות העזה הזו בין בני האדםיבקע אור יפציע שחר חדש על הארץ
 
 | 
 | אתה נישארת בבית הגברדאג לאימה בני
 כמו שאני עושה
 ממש כמו שאני עושה
 
 | 
 | נומה עמלאל נא תטה אוזן
 לקולות הנפץ מעבר לגדר
 אנו פה לך משמר
 
 | 
 | מדי בוקר טרם אור יפציעמקינה תצא  ציפורי בשיר וריע
 ציוצה נעים לאוזן
 בוא הקשב לצליל האוזן
 
 | 
 | בוא אלי נכדישב פה על ידי
 ספר לסבא חמודי
 מי אוהב אותי?
 
 | 
 | עד כאן עד כאן הדהד בקולועל הדוכן הכנסת הלם באגרופו
 כמי שאחזה בו תזזית
 במחי יד מלחמה החליט
 
 | 
 | עד מתי עין תזיל  תדמע?למה לא תרפה קמעה?
 עד מתי בצר לנו?
 אל פי באר שחת רדפונו
 
 | 
 | אדם הולך וקציר יומומונח בתיק על שכם
 בא לו פוחז, חוטף, שודד הונו
 והאיש נותר בלי כל נוהם
 
 | 
 | אוהב אותך עולם קטן שלי
 אוהב את כולך
 אוהב את אשר
 קיים בקרבך
 
 | 
 | עם שחר רן שירישר רק לך עירי
 אל השחר היפה
 ממרומי מגדלך אשקיפה
 ואראה זריחה פוצחת
 
 | 
 | רגבייך הרוויים דם לוחמיםקרבך שבע הגוויות
 יעידו בפני בורא העולמים
 בדמם ציוו לנו לחיות
 
 | 
 | כך סתם לעת ערבבאה האהבה המחודשת
 כמו בימים ההם
 ערגנו זה לזה כמו לפני שנים
 
 | 
 | פיתאום קול אזעקה נשמע בעירלרדת למקלט מישהוא העיר
 שמה ניסיון אחר סבר
 לא קרבות מתחוללים הרדיו אמר
 
 | 
 | פתאום אני דופק בדלתרואה מולי את  אתגר קרת
 יושב  בוהה  בחלל  החדר
 מחשבתו לי  נקלטה בתדר
 
 | 
 | הקץ לדמעות תעביר את זה הלאה
 
 | 
 | שורו הביטו וראומה גדול היום הזה היום הזה
 אש  וגפרית בחזית
 ולמקלטים שוב רצים האזרחים
 
 | 
 | שחור הלילוניצנוץ כוכבים ברום
 את לבבי הרנינו
 ואשיר על כוכבי רום
 
 | 
 | מה יפית עמק רעמיםבך באנו לתת אונים
 "נחשון" שמנו אנו כאן
 נעים מאוד, עמק בית-שאן
 
 | 
 | אדלה אותך שירתי מנבכי נפשיאחצוב, אכתוב, ואחרוז, ואספר מה אפשי
 
 | 
 | קורבן השלום על מזבח ההתנצחותמתהפך בקיברו יחד עם החוזה
 לא לילד הזה התפלל
 ולא באור הזה ראה את המולדת
 
 | 
 | הנה הם קרובים ובאיםחוצים בעף את קו המים הכחול
 רעשם הזכיר את הרעם ביום חורף
 צבעם הכסוף השתלב בקרני השמש
 
 | 
 | תמיד שומע אנוכי את הד לבבךאת תפילת התמיד בנבכי נשמתך
 את אדמת הלס והחולות
 אדמה צחיחה ארץ תלאובות
 
 | 
 | הנה  ימים  באים מאיימים  וכול כך מבהילים
 כל  נביאי השחור מזהירים
 
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | מה אם המשיח היהפה ורק אני
 ראיתי אותו?
 
 אפשר להתחיל
 לבנות?
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |