הוא היה אבוד שם, ילד קטן המניע טליתו ימינה ושמאלה ללא הפסק
ובלי סדר, בקולו הדק והצווחני מנסה לגבור על קולות הבס של
האנשים שסביבו. אבוד. לוי חייך אליו, ובידים רועדות מזיקנה
ומעמל חיים מילא את הספל במים זכים מהברז...
כשאני כותב
סלוגן אני צוחק
באמצע, לא כי זה
מצחיק, פשוט כי
זה מזכיר לי את
טקס יום השואה.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
