|
לא ראיתי אותו שנתיים, ופתאום הוא עבר מולי ברחוב. לא העזתי
להסתכל בפניו המסמרות כשלפתע תקף אותי רעב שאפילו סבתי בשנות
ה-40 לא חוותה. ניגשתי אל המפלצון הקטן ובטירוף של נחש ברקודה
הזמנתי אותו להצטרף אליי למנה מסממת בפלאפל "אור יהודה"
בבולוואר של אלנבי.
|
סתיו ברחובות הולך רוח שמש ממלל ואת יחזקאל מבלבל. יחזקאל
החסון שתמיד התרחק מאסון ובשמונה כבר הלך לישון נעור יום אחד
כשמלאכים עם שש כנפיים מעירים אותו בפראות בדיוק בשעה שכיוון
אותם. קום יחזקאל וצא לעבודה.
|
שתיפול לבלי שוב אל האדמה מתוך כוח משיכה לדבר לא מובן לא נאמן
לא מושלם כשאומר לכם בכוונה או שלא על ימים אחרים שקטים
ובוערים שנופלים כמו רוח
|
קרוסלת השדים מסתובבת בי מתוכי מעלי מהפנטת את כולי מנסה לחבר
חרוזים למילים שאינם קיימות אלא רק בדמיוני ואני כולי עייף
מתוך אימה ומבדידות בלתי ניתנת לאחיזתו של ההיגיון מלוכסן
העיניים
|
הנה קחו לכם מניפסט בלתי אפשרי נוסף אולי תטגנו אותו לארוחת
הצהריים של אתמול אולי תנסו להדביק איתו חורים בשכבת האוזון
אולי תנסו משהו קצת יותר בנאלי כמו להגישו לעבודת פוסט
|
לאחר שלש שנים בגלות הארוכה, הניצחית, הבלתי אפשרית, חזרתי מן
הכפור, עייף ובודד מתמיד, מנסה לחדש את תהילתי שהתבססה על
יצירה אחת בלבד בבמה ועל אלף יצירות לא כתובות ולא מתועדות,
שניהלתי דיאלוגים של קרבות מילוליים עם אנשים שאפילו את פניהם
לא ראיתי.
|
אך האם תהית למה כל זה טוב כי לא במותו ייקח הכל לא ירד אחריו
כבודו ואני פשוט העם זרזיף מן הארץ הקדושה זה שהצדקתו היחידה
לקיומו הבלתי אפשרי היא שהצליח רק לברוא את העולם הזה ובעולם
הבא לא נגע כלל אם כן לאן נלך ולאן נבוא כך סתם כאשר ננטשנו על
חוף הפראים הזה
|
הובטח לנו כי בסופו של כל יום מפרך הוא יוגש לנו על מצע של עלי
זית טריים ורעננים שנתלשו מצמרת אילו של אברהם אבינו
|
מתחכמים היא רצתה ודרשה אמרה וצרחה בכתה ורגזה וקיבלה את כל
כולי את נשמת רוח אפי את סוף כל ימי את האוויר שכלאתי בתוך
ריאותי אני לא
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
-מונה?
-כן?
-מה שלומך.
-הכל טוב,
חמוד...
-מה תודה,
תתפשטי. |
|
