|
[Enter SATURNINUS with AARON]
SATURNINUS:
Along with me: I'll see what hole is here,
And what he is that now is leap'd into it.
Say who art thou that lately didst descend
into this gaping hollow of the earth?
MARTIUS:
The unhappy son of old Andronicus:
Brought hither in a most unlucky hour,
To find thy brother Bassianus dead.
SATURNINUS:
My brother dead! I know thou dost but jest:
He and his lady both are at the lodge
Upon the north side of this pleasant chase;
'Tis not an hour since I left him there.
MARTIUS:
We know not where you left him all alive;
But, out, alas! here have we found him dead.
הייתי יכול לחבר גרף מהם, עליו מצוירות הדקות בצורה מושלמת, עד
אותן דקות קטנות השוברות את היופי הסימטרי של הפרבולה לידי
כיאוטיקה ריאלית. רק הדקות הללו מעירות את תשומת לבי ליופיו של
הים הדומם...
|
בתמונה שטוחה מתוך מחזה
נושכת שפתיים, חור בבד
משהו חד מתחת ליד.
|
הכל רקוב בתוך הכלוב...
הכל רקוב בתוך הכלוב!
|
ובחורה שחורת שיער עם סל לחמים
|
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
