|
כַּאֲשֶׁר אָנוּ הוֹלְכִים לְעוֹלָמֵנוּ
אֵל מָלֵא רַחֲמִים קוֹרְאִים עַל פִּי קִבְרֵנוּ.
|
נֵס זֶה לֹא לְאַבֵּד דַּרְכְּךָ בִּמְבוֹךְ מִגְדְּלֵי
הַקֻּבִּיּוֹת,
לְטַיֵּל בִּבְרוּקְלִין מִבְּלִי לְהַוּוֹת מַטָּרָה
בַּמִּש-ְחָק,
אוֹ לֵהָנוֹת מֵרֶגַע שָׁקֵט בְּאֶמְצַע הַמֵּרוֹץ.
|
סְלִיחָה עַל הַחִצִּים הַנִּזְרָקִים
הַמֻּשְׁחָזִים וּמְכֻוָּנִים הֵיטֵב
|
צְפִירָה.
מְדִינָה בְּדֹם.
נְאוּמֵי גְּזֹר הַדְבֵּק.
|
|
|
ציניות-
1. תורת
הציניקנים
הקדמונים.
2. [בהשאלה]
ראית הצד הבלתי
רציני שבתופעות
שונות, יחס של
זלזול במקובל,
במוסר החברתי:
הציניות גובלת
לעתים בניבול פה
ובחוסר בושה.
אותו גס רוח ענה
בציניות
לדורשיו. בדיחה
גדושה ציניות.
אבן שושן, רגע
של עברית. |
|
