|
כַּאֲשֶׁר אָנוּ הוֹלְכִים לְעוֹלָמֵנוּ
אֵל מָלֵא רַחֲמִים קוֹרְאִים עַל פִּי קִבְרֵנוּ.
|
נֵס זֶה לֹא לְאַבֵּד דַּרְכְּךָ בִּמְבוֹךְ מִגְדְּלֵי
הַקֻּבִּיּוֹת,
לְטַיֵּל בִּבְרוּקְלִין מִבְּלִי לְהַוּוֹת מַטָּרָה
בַּמִּש-ְחָק,
אוֹ לֵהָנוֹת מֵרֶגַע שָׁקֵט בְּאֶמְצַע הַמֵּרוֹץ.
|
סְלִיחָה עַל הַחִצִּים הַנִּזְרָקִים
הַמֻּשְׁחָזִים וּמְכֻוָּנִים הֵיטֵב
|
צְפִירָה.
מְדִינָה בְּדֹם.
נְאוּמֵי גְּזֹר הַדְבֵּק.
|
|
|
אין שעות
קטנות.
יש אנשים
קטנים.
בוליביה. |
|
