|
קימברלי תבוא בשעה שבע; ליתר דיוק, אפשר שתבוא. לא ממש הבטיחה:
אולי אפתיע אותך, אמרה; אולי אביא איתי חברה...
|
באותו סוף-שבוע, כאשר נתקל ג'ו במודעה של חברת "פאלס"
בניו-יורק-טיימס, המזמינה את הקוראים להירשם לטיסה לחלל, משהו
הלם בו מבפנים: הוא הרגיש שבעצם חיכה לרגע-המפנה הזה כל חייו,
וכמו ידע מבעוד-יום שבוא יבוא...
|
הוא נחלץ מן ההמון ועומד לפוש לרגע בפינה אפלולית, ממש מאחורי
גרם המדרגות בקצה הצפון-מזרחי של הכיכר, בצל בניין העירייה.
במרחק מטרים ספורים ממנו, בחור צעיר, כיפה לראשו וידיו בכיסי
מעילו, מחליף מילים עם אחד מהמאבטחים של השב"כ...
|
אחרי שמפלגת העם ניצחה, ביתרון סוחף על כל יריבותיה, בבחירות
של 2017 - הכל ציפו לצעד הפגנתי שידגיש את האחדות הלאומית
ויהווה מכה מוראלית ליריבים מבית ומחוץ. ואמנם, בנאומו הבלתי
נשכח בתלת-מרקע, סקר הנשיא דון חולראס בגאווה את הישגי המפלגה
בעבר וגם הבטיח, כמצופ
|
בשעה שנקבעה מראש, חמורי-סבר, נקשו בדלת שני נציגיה של חברת
מטרופוליטן, המתמחה בביטוח חיים: "ערב טוב; מיסטר סוון
אולפסון?" פיטר, בחליפת אבל שחורה ובסבר פנים קודר, תואם את
שלהם כבבואה במראה, הזמין את השניים פנימה. אחרי חילופי מילות
הנימוסין המתבקשות...
|
בשש וחצי בבוקר עיניה נפערות: כמו בהרצה חוזרת של פרק בסידרת
טלוויזיה, הניידת שבה ומופיעה. הרכב עוצר, עננת אבק קלה שוקעת,
הפעם הם שניים - השוטר הצעיר ורעו כסוף השיער. הפעם צעדיהם
שקולים, אינם נחפזים...
|
והארץ תלהט; עין שמים אודמת
תתעטף בשמיכת חמצן דו-פחמני
והשמש ממעל, כתומה-מדמדמת
חום תקרין להמס אחרוני קרחונים
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא יודע.
-אני מקווה שלא
אכפת לך שאני
שואל.
-להפך, שאל! אם
לא תשאל איך
תדע?
אפרוח ורוד. |
|
