| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 | 
 קימברלי תבוא בשעה שבע; ליתר דיוק, אפשר שתבוא. לא ממש הבטיחה:אולי אפתיע אותך, אמרה; אולי אביא איתי חברה...
 
 | 
 | באותו סוף-שבוע, כאשר נתקל ג'ו במודעה של חברת "פאלס"בניו-יורק-טיימס, המזמינה את הקוראים להירשם לטיסה לחלל, משהו
 הלם בו מבפנים: הוא הרגיש שבעצם חיכה לרגע-המפנה הזה כל חייו,
 וכמו ידע מבעוד-יום שבוא יבוא...
 
 | 
 | הוא נחלץ מן ההמון ועומד לפוש לרגע בפינה אפלולית, ממש מאחוריגרם המדרגות בקצה הצפון-מזרחי של הכיכר, בצל בניין העירייה.
 במרחק מטרים ספורים ממנו, בחור צעיר, כיפה לראשו וידיו בכיסי
 מעילו, מחליף מילים עם אחד מהמאבטחים של השב"כ...
 
 | 
 | אחרי שמפלגת העם ניצחה, ביתרון סוחף על כל יריבותיה, בבחירותשל 2017 - הכל ציפו לצעד הפגנתי שידגיש את האחדות הלאומית
 ויהווה מכה מוראלית ליריבים מבית ומחוץ. ואמנם, בנאומו הבלתי
 נשכח בתלת-מרקע, סקר הנשיא דון חולראס בגאווה את הישגי המפלגה
 בעבר וגם הבטיח, כמצופ
 
 | 
 | בשעה שנקבעה מראש, חמורי-סבר, נקשו בדלת שני נציגיה של חברתמטרופוליטן, המתמחה בביטוח חיים: "ערב טוב; מיסטר סוון
 אולפסון?" פיטר, בחליפת אבל שחורה ובסבר פנים קודר, תואם את
 שלהם כבבואה במראה, הזמין את השניים פנימה. אחרי חילופי מילות
 הנימוסין המתבקשות...
 
 | 
 | בשש וחצי בבוקר עיניה נפערות: כמו בהרצה חוזרת של פרק בסידרתטלוויזיה, הניידת שבה ומופיעה. הרכב עוצר, עננת אבק קלה שוקעת,
 הפעם הם שניים - השוטר הצעיר ורעו כסוף השיער. הפעם צעדיהם
 שקולים, אינם נחפזים...
 
 | 
 | 
 והארץ תלהט; עין שמים אודמתתתעטף בשמיכת חמצן דו-פחמני
 והשמש ממעל, כתומה-מדמדמת
 חום תקרין להמס אחרוני קרחונים
 
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | משורר אמיתי לאעובר את גיל
 37.
 
 ולדימיר
 וויסוצקי
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |