|
קטני
יהונתן הוא בחור צעיר. בן 21 .
לפחות מבחינת שנים, אבל עברו עליו חיים לא קלים ,
הוא גדל בשכונה לא הכי לבבית והיו לו חיים לא
קלים,וכן הוא עשה טעיות כמו כל בן אדם .
יהונתן ,הוא בן אדם חזק הוא שרד הכל,ממש הכל למרות
שהוא בחור רגיש הוא שרד ותמך ,כולם נישענים עליו הוא
תמיד מקשיב לצרות ובעיות ונותן פיתרון, די להכל
ותמיד מוכן לעזור. אבל מעולם אפ אחד לא טרך להקשיב
לו.
יש לו הרבה סגור בפנים עטופ בשכבות שלפלדה
ואבן,נעול בתוך אלפי דלתות.
בגיל 20 הוא התאהב, אהבה ראשונה ,הוא היה בטוח שזהו
"איתה אני יהיה כל החיים" הוא הקשיב, נתן הכל אבל
היא לא טרחה להקשיב, ובכל זאת הוא ניפתח בפניה הוא
פתח כמה דלתות.
נכון דלתות שאיש מעולם לא עבר בהם אבל רק מעט מהם
והיא חשבה שגילתה הכל.
אחרי חצי שנה של אהבה,היא עזבה, בלי סיבה ,פשוט
עזבה. יהונתן בחור חזק ,אבל בפעם ראשונה היא נשבר
אחרי כל מה שעבר זה מה ששבר אותו בחורה קטנה וחלשה.
אבל כמו שאמרנו יהונתן בחור חזק ,הוא קם אספ את
השברים הכניס בפנים ,וסגר את הדלתות ונעל ,הוא הוסיפ
עובי לדלתות חיזק את הבריחים והחליפ את המנעולים,
כדי שהיא לא תוכל להיכנס.
הוא מחכה, באותה סבלנות שהוא תמיד חיכה שתגיע אותה
אחת שתפתח את כל הדלתות ותיכנס, ותיתן גם לו להיכנס
אליה ולא תלך, לא תעזוב ,זאת שתאהב,באמת.
זהו מעשה ב"אהבה" שחיה שנים רבות לבדה.
ביום חורפי אחד פגשה אותה "אהבה" ב"ייסורים" ומיד האהבה פרחה
בין שניהם.
לאחר תקופה ארוכה שבה הם היו ביחד, הם החליטו להתחתן.
|
חם, אני מחבק אותך, מחבק חזק.
אני עוטף את כולך, את מסתכלת אלי בפחד,
את יודעת מה קורה מסביב. הכל נשרף. האש מקיפה אותנו, מאכלת
הכל.
אני מחבק אותך ומסתכל עלייך.
אני גם מפחד, אבל אני לא מראה, אני שומר בפנים.
|
ערב יום חמישי, אני במסיבת יום ההולדת של יעקב.
לא עשיתי כלום, באמת, מצמצתי רק לשניה.
התעוררתי בבהלה, כבר לא הייתי במסיבה. לא הייתי במיטה.
הייתי זרוק על החוף. ירד גשם, גשם חזק, כל הגוף כאב.
|
אני חי בחשיכה, נע בין צלליות.
לא רואים אותי, אני מתמזג בחשיכה, בלתי נראה.
אבל אני רואה, הכל, תמיד שומר, תמיד מסתכל מהצד.
אני קצת שונה, לא כמו כולם. אני משהו אחר.
|
|
לקח לי חמש שנים
להגיע, חתיכת
דרך, הא?
לאה. |
|