|
נערה אשה
קשת יום ומוכת גורל
הולכת כל העת על חבל דק
בגלגול קודם הייתה נסיכה מצריה
וכעת היא פותחת בקלפים
וקוראת בקפה
אל תשאלו מה היא רואה
התהום קוראת לה
"בן לו היה לי ילד קטן
שחור תלתלים ונבון"
רחל
חיבקתי את שקית התפילין הכחולה בזרועותיי
הנחתי אותה ברכות בין שדי
כרכתי סביבה את רגלי (אי אי אי)
וקראתי לאהובי המת בוא,בוא אלי
|
|
|
כנראה שאני לא
אהיה מחבר
סלוגנים מוצלח.
עובדה:
שלחתי איזה עשרה
סלוגנים, ואת אף
אחד מהם עדיין
לא ראיתי!
כנראה שאני צריך
לחזור לכתוב
שירים
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: גם
כנראה שהם לא
היו טובים
מספיק |
|
