|
בתאריך ה-28.8.06, שעה 20:00 בדיוק, להיכנס לסלון של משפחה
מסוימת, בזמן שכל המשפחה מרותקת לטלוויזיה, ופשוט לטבוח בהם
בברוטליות בעזרת רובה, אקדח, סכין, מזלג, לא משנה מה, העיקר
שיהיו מתים.
|
בכל האוטובוסים בבוליביה ובעיקר בפרו לפני הנסיעות הארוכות
הנהג מכריז במקרופון שהשירותים נועדו לשתן בלבד, אני חוזר שתן
בלבד!
|
על הספסל אשר בלב החורשה
רחוק מן הישוב אל מול הבקתה
נושם איש הכלום נשימה אחרונה
העצים הנישאים שורקים לו אשכבה
|
אך הטבע לא נוטה לבצע אבחנה
הפסימי המתעלם וחסר התקנה
וגורל שלושתם גורלו של פרי רקוב
לא צעיר, לא יפה והאמת גם די עלוב
|
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
