|
הוא שחקן מיומן, הוא יודע לא להתפתות להימורים וריגושים, ועל
זה אני בונה
בביטחון שבהאמנה שיש לי 6-6
|
בחוץ שרב בפנים מזגן
בחוץ גינה בפנים מחסן
בחוץ שאון בפנים מוגן
בפנים חנוק בחוץ מואר
|
אני ואשתי מדברים אהבה.
מלב אל לב.
שוב הוא שכח את הזבל.
עוד פעם חביתה.
|
ושוב העט יתום
ושוב מילה בוערת
אני אני אני אני אני
|
בואי זבובית נחמדת אל בית העכביש.
טיפות טל מתוקות מצוף, שתי בקשית.
נוחי בערסל הרשת הדביקה
עת בוא העכביש וידביק לך נשיקה.
|
כשנכבה האור נפקחו העיניים
וראיתי איך ספק הופך ודאות
בחושך מוחלט בו ידיים יודעות
היכן שפל, היכן גאות
|
אני עכבר המעבדה שלך
עלי אתה עושה ניסויים
עושה ניסים רק במחשבתך
הסטטיסטיקה גלויה.
|
דבר אל הצמח אולי הוא שומע
אולי הוא יודע, אולי הוא שמח,
אולי הוא עצוב. בודד מהצוף
שבפרח עזוב, מחכה לדבורה
|
קצרו ידינו מלהושיע בתפילות
וקצרו עינינו מלבחון ולראות
נסגרה הדלת המובילה לבאות
נטרק החלון המראה נסתרות
|
חפש משפט אמת
אהיה בורר - את מילותיי, ידיעותיי בקפידה
מחשבותיי על פי מצפוני
יוליכני בנקודה
|
רצה הבצל להיות תפוח,
נאסף בעודו - ירוק כמו תפוח,
קיצץ זנבו וראשו הפתוח,
חיטא ריחו והתבשם בעוז רוח,
|
קיבלתי טיפ,
יד ביד עם הקורא
למחוזות הדמיון
כמלצר מגיש
|
עם המציאות אל אבא אלוהים
אשתוק לא אשקוט
אישיר מבט, לא אבעט
אולי רק קצת.
|
הוזמנת לארוחה - אמר האופה
אך מטווח בטוח - אמר השומר
אכול כאיבת נשמתך - אמר השוטר
לאחר ארוחה - ארכה לשינה, אמר השופט
|
מרגע לרגע אל רגע ורגע.
זמן עובר ואין זמן.
כל כך הרבה דברים לא הספקת בזמן שהתבזבז לך בחוסר מעש.
זמן שנוצל היטב בחוסר עשייה.
|
העד בפני השופט
שריטה מוגלדת בלחיו, כזכר המכה.
טבעת יהלום בשקית - עדות מדממת
למה שהיה בכיכר.
|
תן לי את זה חד וברור
קר וצורב, לא מסר שבור
ישר כמו סרגל
לא מתפתל
|
אקח את ליבך, ואחליף אותו בשלי
הלב שלך צריך תיקון.
אתקן את ליבך, בינתיים השתמש בשלי.
ועוד מעט, שוב נחליף.
|
עומד במסדר זיהוי, אך מי הוא האיש?
סידרתי שערי, משחתי זקני, מוכן למפקד
אך מי הוא האיש?
הרמתי נדן, שלפתי חרבי
|
אני חבר בכת השטן.
מקים תא שעוד אין בו משתתפים.
שטן יהדות, שבא לעצרן
של אמונות ותפיסות טועות.
|
טוב חבר קרוב מאח רחוק.
חבר אתך כשקשה, חבר אתך בזמן צרה.
חבר המספק תמיכה והבנה.
חבר אתך ברגעים של נחת, חבר אתך ברגעי שמחה.
|
עכשיו שיר בלי חרוזים
מתעקש על זה שיהיה לי טוב
מתעקש
|
יבלית מכסה את השדות.
בשדות חיטה עשב צומח.
מוצץ מים גנובים.
תובע מקום.
|
גלעד שליו
שלם בגבעותיו
בגבעוליו יתפיחו
שעורים עליו.
|
דברים שהייתי אומר לילדתי הרוחנית אילו הייתה לי:
את סיני, ההר הכי נמוך שהוא עדיין הר.
ממך תצא תורה.
|
אנחנו לוחמי חופש
לוחמי אור גנוז
ואישתי החולה, נפשי הבריאה
ממנה כוחי וממנה עוצמתי.
|
בכל פעם שאני מגלה אי חדש,
אני מחריבו מהיסוד.
בונה בו את כנסייתי,
כדי שאוכל לבצע בו את דתי.
|
עשר מטבעות יש לי בכיס,
כמספר הקבצנים שאולי אפגוש בדרך.
הדרך ארוכה ויש בה קבצנים הרבה.
מדי פעם אני מתגעגע לתקופה שבה גם אני הייתי קבצן.
|
אני עוגן - אליו מחוברים עפיפונים בזמן סערה.
אני שקט - אליו חוזרים כשצמאים.
נוצות ציפורים נאחזות בשמיים,
השמיים נאחזים בנוצות ציפורים.
|
שלום לך פרח נעול
שלום לך פרח חייכן
למה תנעלי שפתותיך פרח נעול?
|
ציווני הרוחות: לך וכתוב.
נשפכה כנהר לשוני
נקשו כתופים שיניי
וקולי רעד
|
חבר הציע לי לכתוב שיר,
אז אכתוב. שיר ואקטוף.
שיר ואכפוף. שיר ואטרוף
סיר של בשר בקר בצר
|
חפש רגע של אמת.
כאילו לא חיית באמת עד
הרגע - נוצץ של זיכוך דעת.
על דעת עצמך חפש אותו.
|
עומד אני מול שוקת שבורה
עומד ומסתכל, עומד ומסתכל מול המראה
אנה אפנה שואל אני ובבואתי לא עונה
ימינה או שמאלה, ימה או קדמה מחכה לתשובה
|
מר בחור, תתייצב מולי עכשיו
מר בחור, תצטייר מולי עכשיו
יש לך עוד מטלות לעמוד בהן
משימות שזנחת
|
כאן הרי מואב הושט היד וגע בם
מדליק עוד סיגריה, והסיגריה שלמה
עוד לא נפל בדל משיפתותיה
מתבונן באש
|
לביתי אשוב
צערי גושם בחוץ
בדמעה אשב רטוב
|
בלע את לועו כארי
מלא כסותיו בצוף.
ברא שורשיו
בלם ניצניו - שלא יקטף,
|
הרצפה זזה
זה לא הרקדן
הרצפה זזה
רעידת אדמה, רקיעות בשחקים
|
כי אמרת: שרק אעזור, שְרק ואעזור.
זרום עם המחשבות
ותן למחשבות לזרום.
ונפשי מתרגשת מחששות
|
קלל אותי בקול מוחלט
שלנצח אחשב, לנצח אתחשב
ואחשוב חשבונות.
שאדע בבירכתך
|
טובעים בים של ייסורים
ואני נהר מבעבע.
אני לא צריך לרצות
ולא רוצה להצטרך.
|
תו מוזיקה מכה בגיטר
תו שגוי, אחד ליד
נחזור עליו שוב. על טעויות לא מוותרים.
נדלג לתו הנכון. הרמוניה שלמה
|
העשבים קמלים על אפר ליבך אבא
הוליכני עד הסיגריה
שם תוכל להקשיב לאש הדועכת
שאתה כה אוהב
|
תודה על הטיפה שעל לחיי
על שהתור מאחורי
על המזל שנפל בחלקי
וגם על כל החרא שאני אוכל
יונה יקרה
|
טוב עשה אלוהים שנתן לנו בינה
רע עשה אלוהים כשלא היטיב עמנו
נגמר עידן הפחד.
אנחנו הוכחנו את עצמנו לאלוהים והוא לנו
|
תקן תפילות.
תכס טקסים
כנס נושים,
הטמע מעות.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"אני סקס
פוליטי."
מוניקה לווינסקי |
|
