כל יום ראשון. כמו בהצגה, בה כל אחד יודע את השורות שלו, אני
הייתי שואל אותה אם עדיין טוב לה איתי, ואם היא כבר מאושרת,
והיא הייתה מדקלמת לי את השורות שלה. אולי אני דפוק, אבל אני
חייב לדעת כל הזמן איפה אני עומד. אני לא רוצה לקום בוקר אחד,
ולהתחיל לחפש אותה.
|
