|
בחדוות נעורים הדממה בי רוטטת
אני אדון לעצמי ואולי לכולם
|
זה אני שמכתים בחיקי את הלילה
או רושם את דמעות יגוני במכחול של כאב
אין זה אחר המגשים את הצער
שונא את עצמי פחות את הכאב
|
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "סוג של
הנחה"
- "מה?"
- "אה, חשבתי
ששאלת 'מה
השערה?'
לא שומע טוב |
|
