|
עמוד הפתיחה צריך להיות מכובד, כי זה הדבר הראשון
שאתם קוראים שבאמת באמת נכתב על ידי. אם זה יהיה
מעניין, תישארו, ואפילו תלחצו על הכפתור של העכבר,
שיקח אתכם רחוק רחוק, אל סיפור מסויים שכתבתי
מתישהו. אם לא יהיה מעניין, תעזבו, ותלכו לחפש מישהו
אחר, ששורות הפתיחה שלו יהיו מעניינות יותר.
מה אפשר לעשות כדי לעניין כמה שיותר אנשים במספר
מילים?, אולי לכתוב מילים מעניינות. קופסא. קופסא
היא דבר מעניין, כי מי יודע מה יש בתוכה?, אולי ברז
מים?, אולי מפלץ?, אולי חתול ואולי חציל. קופסא היא
דבר מעניין לכל הדעות. אולי אני אגיד לכולם שאני
בכלל קופסא.
"תקשיבו חבר'ה... זו חייבת להיות טעות. אין מצב שאני הולך
לגיהנום. לא אני!"
"קוראים לך אילן רמון, נולדת ב24 ביולי 82, ללאה וחנן?"
"כן!"
"אז אני לא רואה כאן שום טעות. לדלת ההיא בבקשה, ואל תנסה את
השטויות שעשית בצבא, "לא מתפנה", קב"נים וכל זה. זה לא עובד כ
|
משהו חסר בחיים שלי. אני לא יודע מה. זה לא שקייטי לא בסדר,
להפך, היא נפלאה, אפילו שאתמול עשיתי לה קטע לא נעים, כי היא
כבר חיכתה עירומה ופתאום שמתי לב שבדיסקברי יש ספיישל על
הנחיתה על הירח, לכבוד יום השנה, אז נשארתי על הכורסא שעה
וצפיתי. החזקנו ידיים.
|
כשהייתי קטן, אחד החלומות שלי היה למצוא גופה של בן אדם. גופה
אמיתית. מתה. לא נושמת. סתם גופה. לדעת באמת מהו המוות. לגעת
בו...
|
לפני הרבה הרבה שנים, במקום מרוחק מאוד עמד בסיס של צבא שכבר
מזמן לא קיים. שם הבסיס לא חושב ממש, מה שחשוב זה שבבסיס הזה
הייתה מכונה מיוחדת במינה...
|
אותי הם לא יזרקו לים,
אותי הם לא יפרקו,
אותי הם לא יקברו.
אני אממש את מטרתי.
|
|
|
חטפתי סרטן בגיל
12, אבל ההורים
שלי היו כאלה
קמצנים ולא
הסכימו לשלם את
הכופר אז הייתי
צריך לשלוח להם
את הצבתות בדואר
שיבינו שאני
רציני. |
|
