|
מספרים על דיוויד הילברט שהיה מלמד קורס לתלמידי
מתמטיקה בסמסטר הראשון ללימודיהם. במהלך הסמסטר
הבחין הילברט שאחד התלמידים חדל מלהופיע לשיעורים.
שאל את התלמידים לגורל התלמיד הנעדר ונענה:
"הוא פרש מהמתמטיקה ועבר לכתיבת שירה".
הילברט חייך ואמר: "ידעתי מהרגע הראשון שאין לו
מספיק דמיון בשביל מתמטיקה".
(בדיחת מתמטיקאים ידועה)
השמים קרובים ביום ההוא. אישה
שהיא חילופי העונות
|
אהובי,
כשתביט עליי ממרומי
התעלסותנו, דע לך:
תויירתי לאורך ולרוחב.
|
אני מחכה ליום
שבו יגמרו לנו המילים
|
כשצועדים בבוסטון, לא
מתגמדים למול בנייני הענק
או העדר בנייני הענק
|
אני רוצה להזיע
כשאני מתעורר
במפתיע באמצע הלילה
|
שדרות נורדאו
מתרוממות לקראת הגשם
ואני בוכה כמו מלאך.
|
מה שהשיר לא יכול לומר,
מי יגיד?
מתקפות פתאומיות של איד,
שעולה לפני השטח
|
אני מדפדף
בין מפות היסטוריות שממחישות
איך תל-אביב בלעה
את יפו ולא מבין
|
לא שעוגיות זה
לא אמיתי, זה פשוט
לא אני
האמיתית, הבלי עוגיות
|
כשאלך איתך ברחוב
ז'בוטינסקי הסואן והמסריח,
ולא אדע אם אנחנו בפתח תקווה
או ברמת גן (אני לא מקומי),
|
איפה הכאפה שאני
הולך להוריד לך? איפה
את רוצה שזה יקרה? אין קורה ולא
קורה הולך ולא הולך. יש
|
זה לא נכון שאין כזה דבר מפלצות.
זה לא שיר על פחדים.
|
אני שומע
את מה שאנשים שוכחים לומר.
זה לא יסתתר ממני, גם הם לא
יסתתרו ממני. אני שומע
את מה שהם שוכחים לומר.
|
ההתרגשות
שבצפיה בטיפת מים
מרחפת אט אט באוויר,
מתנפצת אל האדמה
ברעש מפתיע.
|
זה לא נכון לומר
שאת בלתי מושגת. את
רחובות ריקים, את כאב
מודחק, את בדידות.
|
תנועות הידיים האקספרסיביות
של קירשנבאום ולונדון
(שפירושו למדן)
אומרות לי יותר מהמילים שלא בוקעות מגרונם.
(הטלויזיה, כאמור, מודממת)
|
כשתלך ממני לך כמו זונה.
תאסוף את מה שהשארתי
ליד המיטה. תרים את המכנסיים שלך
בתנועות עצובות וקצרות. תחטט לי
קצת בארנק, אולי יש שם מזומן.
|
ליד גברים
אני רואה שאני עדיין ילד,
אפילו ילדה.
|
הקדשת שנתיים לקריאת הקאנון של המערב,
מדאם בובארי, החטא ועונשו, תקוות גדולות
|
שימות מאיר ויזלטיר.
אני שונא אותו. לא מגיע לו להמשיך לחיות.
שימות עכשיו אמן. שישרף באש הגהנום הלוהטת.
שיפול עליו טיל עיראקי, או אפילו אמריקאי.
|
זה הסרט שתמיד רציתי לכתוב כשיר.
סצנת מין ברמזים, לא תהיה כאן
חדירה
|
הקיטש נגרף מהשולחן
התעצומות, נשברו, בכו ויצאו מהפריים
הסערות שככו ונשכחו -
רק אדם לעצמו
|
מחול מרדף שמימי
של ציפורים מתאר זאת
פחות במדויק מגירוד חוזר
ועיקש בפצע.
|
לא להחנות
מול השער!
לא להחנות
מול השער!
|
הזוועה
הזוועה
הכבויה
הזוועה
|
לבחון את לוח השנה לאחו -
תאריכים שאיבדו תומתם
ימים שנחשבו לעלים צעירים-
התגלו כנחיל נמלים שחור
|
עוד מעט איזה בכלל
עוד אתה
|
פנים מתעוותות בכאב שקט, ידיים ממהרות להסתיר,
דמעה בוהקת בזווית העין
|
מזל זה פשוט דיוק.
את מגישה לי פרח יוקה
ואומרת, "אני יכולה
לרפא אותך, בערך.
|
לא מתגלגלת, מספר
גרגירי טבק שרוף מתנתקים ומסווים
עצמם כחלק מהשטיח.
|
הצבא גרם לי
לרצות להיות
ילד במעיל של אבא,
מסונוור מאורות העיר הגדולה.
|
זה שם חקוק או בעצם
טבוע בבטון בניין לא משמעותי
לרוב משמעותי לאדם כמו בניין
שמשמעותי לאדם ויחסים
עם בניין הם לא הדדיים הם
לא סימטריים כלל
|
אני שונא בחורות יפות,
ואני שונא את פתח-תקוה.
|
אל הארכיון האישי (50 יצירות מאורכבות)
|
|
בפיג'י יש שלוש
מאות איים שעל
רובם לא דרכה
רגל אנוש
מעולם.
(סתם חשבתי
שתרצו לדעת) |
|
