|
מספרים על דיוויד הילברט שהיה מלמד קורס לתלמידי
מתמטיקה בסמסטר הראשון ללימודיהם. במהלך הסמסטר
הבחין הילברט שאחד התלמידים חדל מלהופיע לשיעורים.
שאל את התלמידים לגורל התלמיד הנעדר ונענה:
"הוא פרש מהמתמטיקה ועבר לכתיבת שירה".
הילברט חייך ואמר: "ידעתי מהרגע הראשון שאין לו
מספיק דמיון בשביל מתמטיקה".
(בדיחת מתמטיקאים ידועה)
השמים קרובים ביום ההוא. אישה
שהיא חילופי העונות
|
אהובי,
כשתביט עליי ממרומי
התעלסותנו, דע לך:
תויירתי לאורך ולרוחב.
|
אני מחכה ליום
שבו יגמרו לנו המילים
|
כשצועדים בבוסטון, לא
מתגמדים למול בנייני הענק
או העדר בנייני הענק
|
אני רוצה להזיע
כשאני מתעורר
במפתיע באמצע הלילה
|
שדרות נורדאו
מתרוממות לקראת הגשם
ואני בוכה כמו מלאך.
|
מה שהשיר לא יכול לומר,
מי יגיד?
מתקפות פתאומיות של איד,
שעולה לפני השטח
|
אני מדפדף
בין מפות היסטוריות שממחישות
איך תל-אביב בלעה
את יפו ולא מבין
|
לא שעוגיות זה
לא אמיתי, זה פשוט
לא אני
האמיתית, הבלי עוגיות
|
כשאלך איתך ברחוב
ז'בוטינסקי הסואן והמסריח,
ולא אדע אם אנחנו בפתח תקווה
או ברמת גן (אני לא מקומי),
|
איפה הכאפה שאני
הולך להוריד לך? איפה
את רוצה שזה יקרה? אין קורה ולא
קורה הולך ולא הולך. יש
|
זה לא נכון שאין כזה דבר מפלצות.
זה לא שיר על פחדים.
|
אני שומע
את מה שאנשים שוכחים לומר.
זה לא יסתתר ממני, גם הם לא
יסתתרו ממני. אני שומע
את מה שהם שוכחים לומר.
|
ההתרגשות
שבצפיה בטיפת מים
מרחפת אט אט באוויר,
מתנפצת אל האדמה
ברעש מפתיע.
|
זה לא נכון לומר
שאת בלתי מושגת. את
רחובות ריקים, את כאב
מודחק, את בדידות.
|
תנועות הידיים האקספרסיביות
של קירשנבאום ולונדון
(שפירושו למדן)
אומרות לי יותר מהמילים שלא בוקעות מגרונם.
(הטלויזיה, כאמור, מודממת)
|
כשתלך ממני לך כמו זונה.
תאסוף את מה שהשארתי
ליד המיטה. תרים את המכנסיים שלך
בתנועות עצובות וקצרות. תחטט לי
קצת בארנק, אולי יש שם מזומן.
|
ליד גברים
אני רואה שאני עדיין ילד,
אפילו ילדה.
|
הקדשת שנתיים לקריאת הקאנון של המערב,
מדאם בובארי, החטא ועונשו, תקוות גדולות
|
שימות מאיר ויזלטיר.
אני שונא אותו. לא מגיע לו להמשיך לחיות.
שימות עכשיו אמן. שישרף באש הגהנום הלוהטת.
שיפול עליו טיל עיראקי, או אפילו אמריקאי.
|
זה הסרט שתמיד רציתי לכתוב כשיר.
סצנת מין ברמזים, לא תהיה כאן
חדירה
|
הקיטש נגרף מהשולחן
התעצומות, נשברו, בכו ויצאו מהפריים
הסערות שככו ונשכחו -
רק אדם לעצמו
|
מחול מרדף שמימי
של ציפורים מתאר זאת
פחות במדויק מגירוד חוזר
ועיקש בפצע.
|
לא להחנות
מול השער!
לא להחנות
מול השער!
|
הזוועה
הזוועה
הכבויה
הזוועה
|
לבחון את לוח השנה לאחו -
תאריכים שאיבדו תומתם
ימים שנחשבו לעלים צעירים-
התגלו כנחיל נמלים שחור
|
עוד מעט איזה בכלל
עוד אתה
|
פנים מתעוותות בכאב שקט, ידיים ממהרות להסתיר,
דמעה בוהקת בזווית העין
|
מזל זה פשוט דיוק.
את מגישה לי פרח יוקה
ואומרת, "אני יכולה
לרפא אותך, בערך.
|
לא מתגלגלת, מספר
גרגירי טבק שרוף מתנתקים ומסווים
עצמם כחלק מהשטיח.
|
הצבא גרם לי
לרצות להיות
ילד במעיל של אבא,
מסונוור מאורות העיר הגדולה.
|
זה שם חקוק או בעצם
טבוע בבטון בניין לא משמעותי
לרוב משמעותי לאדם כמו בניין
שמשמעותי לאדם ויחסים
עם בניין הם לא הדדיים הם
לא סימטריים כלל
|
אני שונא בחורות יפות,
ואני שונא את פתח-תקוה.
|
אל הארכיון האישי (50 יצירות מאורכבות)
|
|
אפשר לחבר
חרוזים מבריקים
ואפשר להגג
הגיגים עמוקים
להפגין חוש
הומור עם שנינות
מתוחכמת
או פשוט לצטט
אישיות מפורסמת
בשורה תחתונה
סלוגניסט יקר
בכדי להבטיח
שסלוגנך יאושר
תאלץ לפעור
לרווחה את הלוע
ולמצוץ למאשר,
ורצוי גם לבלוע
המדריך השלם
לסלוגניסט הצעיר |
|
