[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יונתן דרוק
''לפעמים השאלה הגדולה היא לא, מתי אלך?
לפעמים השאלה היא לא, איך הוא מת?
לפעמים השאלה היא לא, מדוע מת?

לפעמים השאלה היא, האם המילים הללו בודדות?
אין זה קבר לשווא אם אתם פה עכשיו, יקירי''
יונתן דרוק

ICQ 260557401 260557401  YD

אל היוצרים המוערכים על ידי יונתן דרוקאל היוצרים המעריכים את יונתן דרוק
אני, אנוכי, עצמי וההוא.
אני ביישן ונחמד.
אנוכי סקרן וחמדן.
עצמי בודד ואוהב.
וההוא שכולם שונאים.

לכל אישיות והמלחמה שלה?




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מלחמתי
כולנו בני אדם, כולנו עייפים, כולנו רעבים, ההבדל הוא שבבן אדם
רעב לא יורים.
הם יודעים שאנחנו יודעים,
אנחנו יודעים שהם יודעים,
הם יודעים שאנחנו יודעים שהם יודעים.

אירוטיקה
זה היה ערב שגרתי במיוחד, סיימתי עבודה התכוננתי לבלות טיפה את
הערב עם בחורה חדשה שהכרתי, ערב לא שונה ממש מערב הזה. התוכנית
הייתה פשוטה למדי, לאסוף אותה להיכנס לחדר בבית מלון יוקרתי
באמצע הלילה להזמין יין ולראות כמה סרטים ביחד ולבסוף לצוד
אותה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזריות בלתי נסבלת הינה ההרגשה,
ההרגשה שנותרה.

גורל
דרסתי את הכלב שאכל את שיעורי.

געגוע
לו רק היה זה חלל הריק שמפריד בנינו לא הינו חשים כך.

אינני עוד אותו מלאך,
אני שטן.

רומנטיקה
חלומות פז,
שתחלמי על השקיעה
שקיעה בצבע יין אדום,

געגוע
השפתיים, יצירת אמנות עם קורטוב של מתיקות.

געגוע
צלליות עוטות את ידי היכן שאת היית שוכנת פעם,
כמעין כוויה בזיכרון רענן.
געגוע.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
סופני
זוכר את הימים בבסיס? שבהם הזכרת לי למה עדיף בית?
עכשיו כשאינך, אינני זוכר עוד.

אירוטיקה
אם הייתי יכול, הייתי מגיע אלייך, עולה את המדרגות בשקט לחדרך
וסוגר את הדלת. מנשק את שפתייך ונאחז בגופך. מלטף את שערך.
מושיב אותך על מיטתך בעודך כבר ערומה כמעט לחלוטין...

אהבה נכזבת
איך היית מציירת שטויות?
אולי רצף עיגולים כביד ילד בן חמש,
ילד שגילה את המצאת העט.

התבגרות
עוד לא זכיתי בימי זיקנתי לראות את אור החופש אשר נלקח ממני
בינקותי,
רק סבל ואבל סחבתי בילקוטי.

חוסר אונים
שוב לא מבינה.
את לא הבעיה.

חלום
עומד על הקצה,
המקום שאני רוצה,
איתך.

געגוע
מבטים חוטפים ולא חטופים,
נשיקות קטנות וסליחות גדולות.
מחשבות יפות ולא עייפות,
חיזוק המילה ובקשות המחילה.

חוסר אונים
נודד ככה כי אינני יכול
או שמא אני כן.
גם בעיר היפה אינני חש בנוח,
כי שם לקח אותי החושך.

משכתי הבוקר את מה שחששתי ממנו מכל.
פרשתי מולי את קלפי, שחורים ומכוסים אבק.
אך רק קלף אחד משך את ליבי אליו הפוך ומסתיר פנים.
באהבה ורכות הפכתי אותו...
"מוות" - קלף הטארוט.

זכרונות
שיקרתי לכולם בסביבה, שעברתי הלאה.
שיקרתי גם לעצמי.
שיקרתי.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
מהלך לך לתוך המטבח, שומע את הקומקום כבר רותח והמתג קופץ.
מריח את הבושם שלה מתערבל עם ריח פריחת האביב בחוץ, עוצם
עיניים ולוקח נשיפה מצווארה. היא רועדת מהצמרמורת.

their image grow smaller and small,
the blood spilled farther and farther

"ימים כבר לא היו כמו פעם, כיום אני מביט על העבר... אז הייתי
מביט לעתיד ורואה רק מרירות. אופטימיות מעולם לא היתה שלי,
בני" רעד ידיו של הזקן התחזק וההוא נאחז בהן יחד, כאילו ידע
מעשיהן הנוראות.

אמרו לי לבקש עזרה,
פניתי לידידה,
פניתי לרופא,
פניתי לפסיכיאטר,
ופניתי לעצמי.

ורק רצף יריות נותרו למחשבת הרוח.
יום יום רוצחים אותנו.

לפעמים כשקר בלב, הוא מפסיק לפעום,

אויב לכל איש יש וזהו שלי.

מתנקש, רוצח שכיר ואנס.
נפגשו בבר, במרכז העיר.




אוקיי, בואו
נתחיל
מהתחלה...
היה מפץ
גדול...

(מתוך שיעור
בכלכלה)


תרומה לבמה





יוצר מס' 46432. בבמה מאז 20/12/04 17:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליונתן דרוק
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה