נולד ב-1980 ומאז אוהב מוזיקה.
בעיקר אוהב את ההרגשה הנדירה הזאת, כשמסיים לנגן
ולשיר למישהי, פוקח את העיניים בפעם הראשונה מאז
תחילת השיר - ומגלה אותה מחייכת ומאושרת. בזכות
המוזיקה.
סטודנט לפיזיקה ולכימיה באוניברסיטה העברית.

מרבית השירים הוקלטו ממש מזמן, כסקיצה, בשיתוף עם
הגיטריסט המהולל והחבר האמיתי נועם פיינהולץ.

השירים ה"חדשים" (שגם הם די ישנים, כי למי יש מוזה
לכתוב משהו חדש) הוקלטו ועדיין מוקלטים באמצעים
מחפירים במחשב הביתי שלי.

ארול 2 וידוי בהתחלה, ממש כמו בכל ההתחלות מצאו אותו נחבא אל הכלים והכלות ענק שמסתתר בין עלי העץ, גבוה חושב שהוא גמד.

באלכסון סלואו רוק זאת קלישאה כזאת וכנראה שאני לא הראשון אבל נדמה לי שלרגע אחד קרצו אלי, רמזו לי שכדאי לי לעלות.

אילתור אקוסטי ואם עכשיו היתה עוברת פה אישה אז אולי הייתי אומר לה אבל השמש עוד שוקעת והיא לא מפסיקה שתשקע שתשקע.

אירוע קיץ אקוסטי לשיר הזה יש אלף גיבורים כולם רזים, שרים שירים לסירוגין. בשיר הזה יש אלף דימויים של אבנים שנוצרות מאבנים.

אל תחסמו את המים אקוסטי אל תחסמן את השמש תנו לה לצרוב, תנו לה לכאוב היא הרי שמש - היא יודעת מה טוב.

גשם נופל לי על הראש אקוסטי דבר אחד ברור העצב והחולי לא יכול לי ובקרוב כבר לא יהיה כל כך כחול לי.

שיר היונה אקוסטי עם עלות היום היא הומה, ועם רדת ליל בדממה.

שירת הים אקוסטי בואי ותפליגי בי, תעשי עצמך סירה תגלי בי אי בודד ונבנה עליו טירה ואפשר, ואפשר שנמציא לנו עולם אני שר לך שיר של ים.

זה לא היה בדיוק ג'אז לו-פיי החורף סתם הקפיא אותי ולא מירר, ולא המתיק

המפטי דמפטי בלדה כמו דג בתוך קופסא מפח שלא מצא מקום הצטופפתי. כמו מישהו שראה אותך וחשב שזה חלום התכופפתי.

זקן רוק וכשהרדיו מנגן הוא חביתה לו מטגן ואחר כך הוא מארגן את המיטה, שותה כוס תה ומתבונן איך הוא הולך ומזדקן, ואיך הדרך מתנוונת לאיטה.

חוה אקוסטי והשמים שואפים את העשן אל הריאות, המלאכים עומדים בתור בקצה ענן כדי לראות.

חמים ונעים אקוסטי היא שרה איתי, מנסה לקטוף לי כוכב ממרומי המרום המורם אני בדרכי, מנסה להסביר עד כמה בסיבוב מסתובב העולם וכולם ממולי, מסתכלים ורואים מאחור אחורי אחורי הקלעים חמים ונעים, בינתיים, חמים ונעים.

יוליה שלי בלדה אני סתם אחד שתעה בדרך, ופגש בך פוגשת אותי.

יוסי ילד שלי מוצלח בלדה שמש במרום זורחת, אמא את יוסי בנה שולחת...

ילד ברומניה בלדה הטיולים קצרים, המציאות היא מנצחת ילד מנקה כתמים של צבע במקלחת אירופה נעלמה, העין עצומה החשמלית מטרטרת, הדלת כבר נסגרת הילד יוצא מהמסגרת.

ילדי המרמלדה אקוסטי באמת שלא נורא הכל מאבד צורה אל מול האור.

כתוב בכוכבים רוק זה אותו המכנס, בכתום מפוספס, זה אותו הזימזום שזימזמת כשנכנסת.

מבולבלת אקוסטי היא שוכבת מקופלת גם על המיטה שלי

מעבר לזכוכית בלדה בחריץ של הדלת שממית מטיילת, ואת מחזיקה עיפרון, כותבת, כותבת - ולא מסוגלת.

סערת רגשות בלדה המחוג הקטן מלווה זוג בחושך. הם לא עייפים, עוד לא די לו, לא די לה. הוא מלהג, והיא מקשקשת עד השעות הכנות של הלילה.

עייפות בלדה מה יפה העייפות בבואה בערבים, מתנשבת דרך תריס חצי מוגף, מקפלת מחשבות בניחוח של כביסה, מניחה מעדינות על המדף.

עמדת שמירה אקוסטי והעולם עדיין מזמר ומי אני, על מה אני שומר אמצא קרון, אסע בו לאינסוף להור ההר, ואם תרצי - לחוף

תנופה רוק אני קופץ לכיוון השדה, העצים נועצים מבטים ואומרים - משוגע, משוגע, אבל הם לא מבינים - הטירוף נהנה מליטוף רך של יד ענוגה.