|
ניגש הגזר אל הכרוב
שפך לבו כי הוא עצוב
|
500 שקלים חדשים
13 גרם
נוסעים במושב האחורי לקיבוץ
|
רגעיי יאוש קטנים
רגעים שמרגישים כמו שנים
|
בפאתי גינת הירק הקטנה שלי,
בפינות נסתרות, חשוכות, אפלות
בין תותים שובבים ופירות יער אופטימיים
|
בין משפט לדמעה, הטחת בוץ בפני.
בוץ טמא.
בוץ יהלומים.
קרינה דקה פילחה שגרת יום. הבליחה לרגע ואז נדמה.
|
הייתי רוצה להיות גם אני שם למעלה
פעם אחת לפחות
הייתי מרגיש איך זה להיות
באמת
|
בפינת החי של בית ספרנו יש טווס
בפינת החי של בית ספרנו יש אוגר
בפינת החי של בית ספרנו יש ערבי
|
מאז שהייתי קטן רציתי לצוד עגילים.
למה, הו למה, לא כולם עכברים?
|
ההולכים ושבים לא התקבצו סביב גוויתו
חתולים וכלבים משוטטים לא ריחרחו את נבלתו
ואף הגשם פסח על גופו המרקיב.
|
בער לו הדקל
אש ותמרות עשן נישאו אל על
|
קוצני אינו בהכרח אימתני, אמר לי הזקן החביב.
קשה לאחוז בקלסר משני צידיו,
|
אבשת דממה יוקדת,
והבשר והבשר
אין טוב ממנו בכל הגן שדוף השמש.
או שדוף הצלע.
|
אני חייב להפסיק להשתמש בשורות קצרות
שורות ארוכות עדיפות
בהרבה
|
|
|
לחצתי על "תביא
משהו" ופתאום
קפצה לי יצירה
מאת אלוהים.
היה כתוב שם
לבנות תיבה
ולהעלות אליה
זוגות זוגות.
כוס אמק על
היוצרים
המטומטמים
האלה!
נוח. הסיפור
האמיתי |
|
