|
יליד 74, היפראקטיבי, סטודנט, נדמה לי שרגל אחת שלי
קצרה בשני מילימטר מהשנייה, מקווה לכתוב כדרך חיים.
When I find out all the reasons
Maybe I'll find another way
Find another day
With all the changing seasons of my life
Maybe I'll get it right next time
אנשים טובים, הגיבו בהמוניכם.
"אם שולחן הוא שולחן מפני שכך אני חושב, והוא מוצק רק מפני שכך
אני חושב שאני יודע שהוא. אז אם אחשוב שהוא נוזל, אוכל לעבור
דרכו כאילו היה מים". מייקל דונלד התרכז בשולחן. הניסיונות
הראשונים היו כואבים להפליא וזעזוע המוח שקיבל הוכיח כי הוא
טועה, או לפחות כך חש
|
בהתחלה רק המשפחה תתכחש אליי, אבל אז יכריע ההד הציבורי - יהיו
כתבות במוספי סוף השבוע, תוכניות מלל וויכוחים ידונו בנזק
הנוראי שגרמתי ואיך עוד הרבה שנים הענף לא יתאושש בגללי, ובכלל
איזו בושה למדינה.
|
"איך קוראים לך?", נפלטה לי השאלה מהפה לפני שהספקתי לעכל לא
רק שקיפוד מדבר אליי, אלא משום מה גם אני מדבר אליו בחזרה.
"זה העניין, שאני לא ממש זוכר, אבל זה לא באשמתי" הוא ענה
והסתכל על שאריות הטקילה שבידי בצורה הכי מאשימה שקיפוד יכול
להסתכל.
|
אני זוכר שראיתי חצי חיוך מרושע, כזה עם שפתיים מעט עקומות בצד
ימין, שתי שניות לפני שהחדר הפך לאדום ואז נעלם. ראיתי חיוכים
דומים לזה מביטים בי כמה פעמים בחיים מהראי, אבל הפעם לא היה
מולי ראי לפני החושך. הפעם אלו היו השפתיים של סיון.
|
זה לא שהיה משהו ספציפי שיכול היה להוות אינדיקציה חד משמעית,
אבל היה משהו במכלול ההתרחשויות ששכנע אותי שאני מת.
הבעיה הגדולה ביותר במצב הזה היא שלא ממש ניתן לסמוך על חוות
דעת חיצוניות בכדי לתמוך או להפריך את התחושה.
|
מרס כועס עלי כבר יומיים. הוא לא מוציא צליל מהפה, אפילו לא
ציוץ, אבל הוא יושב ובוהה בי בעיניים מאשימות. הוא מאשים אותי
ששירה ברחה. הם היו עד אז רק חודש ביחד.
|
אני חושב שהוא התחבר אליי בגלל שאני היחיד שלא אומר לו שהוא
יפה, או שהוא נראה טוב. גם אני גדלתי על הכבש הששה עשר וגם
אני, במשך שנים, לא יכולתי להבין איך ילדים יפים יכולים להיות
עצובים כשהם יפים כל כך.
|
"סופרמן ממלצר פה" הכרזתי כולי רועד. רן ואיתי הסתכלו עליי
במבט נוקב ורן פלט: "זהו, בשבילך אין יותר בירה היום". "מישהו
רוצה עוד משהו?" שאל אותנו במפתיע המלצר כשהוא תוקע בי מבט
חודר מאחורי משקפי השמש שלו. הצצתי לכיוון השירותים. מאה מטר
לפחות, ספרתי בראש ואני
|
"איש שב"כ? טייס בחיל האוויר?" שאלתי, "לא. סתם הורים חסרי
דמיון" ענה לי ר' והוסיף, "פגוש אותי בלונה פארק, רכבת הרים,
עוד שעה, תזהה אותי לפי העץ ריח הירוק שתלוי לי על הצוואר."
|
נולדתי עם תווית מחיר. אני לא מתכוון לחשבון שקיבלו הוריי מבית
החולים עבור שירותי לידה, אלא כפשוטו, תווית מחיר, מתנדנדת
בקלילות מאחורי אוזן שמאל, בצבע העור עם הסכום אלפיים ארבע
מאות שלושים ושבעה דולרים ועשרים ושלושה סנט טבוע בה.
|
Can see much clearer now.
Sure, I'm drunk or stoned senseless,
sure, my head spins uncontrolled,
but images are sharper,
|
בכלוב שלי לא היה חסר לי כלום,
והייתי בו מת
ולרוב שיקרתי, אבל רק לעצמי
וחיכיתי לרגע של שקט
להתמוטט.
|
אל מול ראשי האבן שלהם- צומחים חיים,
מתחלפים חיים, והם בשלם
לא שוברים שתיקתם בשל בכיינו
מביטים בנו בקור, מול עין דומעת
|
באותו גיל כולנו מרגישים כמו אלוהים וחצי, כל תנועה של היקום
מחושבת בה בשנייה כדי להתאים לזרימה שלנו.
|
|
|
