[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יונתן הרציג
אין זה החתול שלי (לא, זה גם לא אני). אבל נכון שזו תמונה
מדהימה?! :)


אל היוצרים המוערכים על ידי יונתן הרציג
בראשית ברא אלוהים את השמים, הארץ והחתולים. וישתלטו
החתולים על כל השאר באותו יום, וימשיכו ליצור את שאר
העולם בעצמם. ויתנו הם את כל הסמכויות אותן נתן
אלוהים לאדן, וינהלו הם את העולם בשקט ובבטחה תוך
כדי העמדת פנים של חיה מקסימה וחמודה. אך מאחור
מסתתר יצור אינטיליגנטי ביותר...

יונתן, כמובן, הוא מעריץ שרוף של חתולים. אך הוא גם
אדם. בן אדם אפילו. אדם שאוהב ושונא. ורוצה ולא
רוצה, ושומע וכותב וחווה וצוחק ובוכה ומחייך... אוהב
לחייך ואוהב לאהוב ובכלל... אוהב לדבר שטויות.
כן, כל זה בגלל החתולים. אלה ששולטים בו. שלושת
החתולים שדרים בביתו ושולטים בו.
ולכן, כמצוותם, יונתן נמצא כאן, כותב את הגיגיו
ומחשבותיו, ומנסה להשיג עצמאות - עצמאות מחשבתית
וספיריטואלית (וגם עצמאות מהחתולים הסוררים)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אבל היום החתול הזה בכה.

צפרדע. זה מה שזה היה.
או אולי קרפדה, אין זה משנה.
לפעמים, זה לא רק קרפדה או צפרדע, זה הבפנוכו...
הרי הנסיכה באגדה הישנה הזאת הצליחה לראות את הבפנוכו, וגם אני
ראיתי את הבפנוכו.. ואולי אפילו קצת נבהלתי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
איך זה שלפעמים
לפעמים מרגישים כל כך קרובים
אך נשארים כל כך רחוקים

אני קורא לי עוד סיפור
מעיין בעוד שיר קצר
מתבונן בתגובות הרשומות בקפידה רבה
וזיכרונות מתחילים לזרום
געגועים מתעוררים להם ממרבצם
מה זה הדבר שהיה אז? מה הצלחתי לאבד בכזה כישרון?




משפט קלאסי
אחרון לפני
המוות

"לי זה לא
יקרה"

זהו, גמרתי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 19780. בבמה מאז 10/2/03 23:53

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליונתן הרציג
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה