|
 ואל תשכח ש''אם בישלת, אתה יכול גם לטגן. כן כן...'' |
Jon Jon
פתאום הוא בא ומתחכך ברגלה. איך הוא ידע? היא מופתעת קצת
ומרימה את גור החתולים הזעיר. מחייכת אליו חיוך דק ומאמצת אותו
אל ליבה. וזאת ההתחלה. כך נפגשו אנה וחתוליו.
|
אני רוצה לספר לכם משהו, אבל אל תפסיקו אותי עד שאני גומר.
זה קרה כשהייתי בן תשע או עשר, היינו ארבעה ילדים באותו יום:
אני, שמוליק - שהיה "המנהיג בחבורה", יואל וגדעון. והיה איתי.
|
לילך פגשה את זאב, כשחזרה מבית הספר. היא ראתה שני אנשים
משחקים שש-בש, יושבים על שני שרפרפים על המדרכה שלפני בית
וביניהם שולחן קטן, ונמשכה לרעש של הקוביות. "תן לי שבע, תן לי
שבע." אמר האיש, שישב מימין ורכן קדימה על השרפרף הקטן.
|
אחי נטרפה דעתו בשנה שעברה. הוא האדם היחיד שאני מכיר שהשתגע
מתוך אידיאולוגיה. לפני שהשתגע היה בחור שקט ורציני, ואחרי
שהשתגע נהיה אילם ועצוב.
אני משתהה כדי למצוא את המילים. הן נחבאות וצריך לחרוש שדות
שלמים כדי למצאן.
|
רוני יודעת שתגיע לירח. היא לא "רוצה" להגיע לירח, היא יודעת
שתגיע לשם. היא תגיע לירח, תיגע בכוכבים, ותדליק סיגריה מהשמש
כי מגיע לה! ולא רק בגלל שכשהייתה בת שמונה הבטיחו לה בבזוקה
ג'ו. היא תגיע לירח כי בשבילה אין שום אפשרות אחרת.
|
יש לי מין שיטה כזאת להתמודד עם מציאות. בכל פעם שקורה לי משהו
מעצבן, או שאני עושה איזו פאשלה, או שמישהו משפיל אותי, אני
משכתב אותה מחדש. משנה אותה בראש שלי. אני קורא לזה "מופע
האימים של נוקי".
|
מה משמעות הדברים? ייאוש? משמעות הדברים ייאוש. טימותי הולך
ברחוב, או יותר נכון- משוטט. הוא בוהה בחנויות ובקירות
המתקלפים של הבניינים הישנים וחושב על החיים האומללים שלו.
בוחן אותם. מתי הוא היה מאושר בחיים שלו? מתי הוא כבר עשה משהו
משמעותי בחיים שלו? "אני אפ
|
אני מתכרבל לכדור קטן, מצטנף פנימה לתוך עצמי, כי הרוח נושבת
על גבי ומקשה את עצמותיי, שורטת את עורי. וקר לי. שיני נוקשות.
מנסה להתחמם. אני לא אתן לרוח לחדור לתוכי. היא לא תקפיא את
ליבי. את ליבי החם. כשליבי יוכל לפזר מחומו, מחומו הזוהר, אז
אדע שהגעתי לימים ט
|
ראיתי סרט שבו הגיבור מוכר את נשמתו לשטן. סרט מופרך לחלוטין.
בימינו מחיר הנשמה מוערך יתר על המידה. מה גורם לאנשים לחשוב
שהנשמה שלהם שווה משהו? או שהשטן יבוא בכבודו ובעצמו, יעלה כל
הדרך ממקום משכנו להציע עולם ומלואו עבור הנשמה הדלוחה שלהם?
|
זה מתחיל מן הדממה.
החלל שהדממה יוצרת.
סירקולציה מונוטונית.
זה מתחיל מהבדידות.
|
אנחנו נכספים אל תהום התקווה
לאבד בתוך מרחביה השחורים.
|
זהו שיר הגפן.
שיר השכחה.
שיר הגפן.
שיר הדממה.
|
בוקר טוב לכל באי שערי גן העדן!
כאן תמצאו אושר, שמחה, חדווה וצהלה.
כאן תאנחו מרוב נחת.
|
חיי הם הפסקות בין דיכאון לדיכאון.
|
אני מחכה לחולות שישאו אותי מכאן.
הרוח כבר באה, אבל היא לא מספיק חזקה בשביל להרים אותי.
היא רק זורה חול בפני.
והכל דומם.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
רגע, זה לא אמור
להיות סלוגנים
בשביל במה?
כלומר סלוגנים
שיהיו רלוונטיים
לבמה? שידברו על
הבמה ויהללו
וישבחו ויפרסמו
אותה בתוך
עצמה?
קומיצה, רגע
לפני שהתבלבל
וכתב סלוגן נוסף
על עצמו. |
|
