|
בנקוף הזמנים, נעוריי מחזירים עצמם אל הנצח
עוד רגע אמות, אף האבק מעצמותיי יעלם וצללים גורל זיכרון היותי
|
הנני מתפלל ללילה נצחי.
לשקט ניצחי שעוצמתו כעוצמת הימים נוראיי ההוד ונאווי המחול.
אני דוהה אל תוך הרהורי בקיום הלילי.
|
|
|
לפעמים אני לא
בטוח אם הראיה
שלי מתדרדרת או
שהידיים שלי
מתקצרות.
מובטל עם צב,
מתקשה בקריאה
בגילו המתקדם. |
|
