|
בנקוף הזמנים, נעוריי מחזירים עצמם אל הנצח
עוד רגע אמות, אף האבק מעצמותיי יעלם וצללים גורל זיכרון היותי
|
הנני מתפלל ללילה נצחי.
לשקט ניצחי שעוצמתו כעוצמת הימים נוראיי ההוד ונאווי המחול.
אני דוהה אל תוך הרהורי בקיום הלילי.
|
|
|
כל הגברים שהיו
לי ושאותם
עזבתי
שאלו אותי
למה אני מתעקשת
להיות תמיד
למעלה
ולכולם עניתי :
כי מלמטה
כולכם, הגברים
נראים ממש
אותו דבר !
צפיחית בדבש
מעל ומעבר |
|
