|
בנקוף הזמנים, נעוריי מחזירים עצמם אל הנצח
עוד רגע אמות, אף האבק מעצמותיי יעלם וצללים גורל זיכרון היותי
|
הנני מתפלל ללילה נצחי.
לשקט ניצחי שעוצמתו כעוצמת הימים נוראיי ההוד ונאווי המחול.
אני דוהה אל תוך הרהורי בקיום הלילי.
|
|
|
כשאמות, אני לא
רוצה שום נאומים
בהלויה, רק
סלוגנים,
ושהמצבה תיהיה
בצבע כתום, ושלא
יהיה כתוב שמי
האמיתי רק שמי
בבמה...
אבל רגע, בועז
לא אישר את השם
שלי,
לא חותם
בפרנציפ, מה
תעשו לי!? |
|
