|
יונתן עמירן.
כותב,משורר ומגדל תמנונים.
התחיל את דרכו ברחובות הקשים של צהלה(מערב) שם היה
מסיח אנשים בריקודי סטפס בזמן שחבריו מכייסים אותם.
יום אחד פגש איש זקן שאמר לו:"אתה צריך להגיע לדרך
הישר או שלעולם תהיה לא מאושר."
לאחר שכייס אותו החליט להתחיל לכתוב.
בדרך ראית מעין צמח לא ברור כזה.
זה נראה כאילו שהוא גדל לתוך הביתן.
ראיתי שניר הולך לכיוון אחר.
"הי, ניר!" קראתי.
אבל הוא לא השיב. ניסיתי לקרוא לו עוד פעם אבל הוא לא השיב.
מוזר.
מוזר מאוד.
|
ביפן הכל יותר טוב
ביפן רק בתים נמצאים ברחוב
ולא הומלסים מלוכלכים
ואין חתולים מסתכלים בפחים
|
זה לא אוגרת מעפנה
שמסתובב על גלגל ממתכת
ואז יוצאת מהקופסה
ואת איברי הפנימיים נושכת
|
אז שרפתי את הכלב שלך
ובגללי החתול שלך מסתובב על שיפוד
ולקחתי את האוטו שלך בלי רשות
ונתקעתי בעמוד...
|
היא משתינה בעמידה
היא שעירה כמו גורילה
ובמקום מוח יש לה עגבניה
|
הלכנו ביחד לארוחה
וגיליתי שאין לה הרבה נושאי שיחה
חוץ מזמן הרקיבה של פירות
ואיך עכברות קירחות נראות
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
בסדר. אז אתה
רוצה חולם אהיה
פה. אבל למה אתה
מתחיל לקרוא לי
דג?!?
שמואל
איציקוביץ' לוקח
את המילים של
פינק פלויד
ברצינות יתרה. |
|