|
 ובכן? אני , אני יונתן.
לאחרונה (6 שנים נכון לעכשיו...) עברתי למדינה חדשה
בחיפושיי אחר הצרה האולטימטיבית.
נטשתי את הכל ושרפתי את שדות החיטה מאחורי.
- התקווה היא שבסוף התהליך אהיה יצירתי.
חבר טוב המליץ לי להרוג את האלוהים שלי.
-אני אתן לז |
http://www.jonatanagami.com
"אנחנו הילדים של חורף , שנת 83...."
-נולד במקשה אבטיחים בחורף של אותה השנה.
אמו לא הפסיקה לבכות יומיים ברצף לאחר הלידה.
(-היא דרכה על קוץ מגדר הקקטוסים שהיתה מסביב
למקשה....)
מאז לא הפסיק להביא נחת לאלו שמסביבו
,אם כי לאלו שהיו מעליו או מתחתיו מירר את החיים.
באופן כללי נמשך לשואבי אבק ,ומחבב ארטישוקים
וחתולים. (במיוחד ג'ינג'ים)
מייסד הליגה להשמצת חצילים וקישואים בישראל ובתפוצות
העולם.
חושב
אומר
מזמר
-ומדי פעם במעדר עודר.
מאז ילדותו העשוקה במקשה האבטיחים השתדרג וגר שנתיים
במקשה של דלעות ענק בארה"ב. לאחר מכן הסתובב בעולם
רכוב על דלורית מעופפת ולבסוף השתכן אי שם ביערות
סקנדינביה הרחוקים.
"אל תשאל את מי ראיתי..."
אמר לי מאור בטלפון, ולפני שהספקתי לשאול הקדים וענה:
"הגר כורש!!!"
|
תקראו לי טורף, תקראו לי שוביניסט, תקראו לי אינסטלטור, אבל רק
אדם לא שפוי לא היה מנסה בכל כוחו לכבוש את סמדר.
גובהה של סמדר הוא ממוצע, ופה הממוצע נגמר.
|
אני ממשיך במסעי בן עשרות השנים.
עליי משאי , שהוא הרבה זיכרונות ונופים.
|
שאון הרכבת מעירה.
וצעקות החיילים שוב נשמעים
|
יש לי התוודות שעליי להוציא ולגלגל
על פרידות לוקח לי שנים להתגבר.
|
צבע אהוב? אפור חצב.
חברים? הרבה.
משפחה? אין בכלל.
|
תחושה של חופש,
תחושת מחנק,
תחושה של ידיעה ושל סוף ההוויה.
|
עיר אפורה ובתים ירוקים
ארובות אדומות וסרטן באוויר
משלוש גבולות רב תרבותי
העיר הזאת, היא העיר שלי.
|
"בוקר טוב" מברך הדוד.
מתיישב בספא, ומפריח נוד.
פותח מעילו, שולף פחית,
עוצם את עיניו ומושך בלשונית.
|
הלילה הוכרז רשמית!
שלחתי הודעה על כך למרכז ההזמנות.
ענתה לי גברת עם קול סקסי.
אני אוהב נשים עם קול צרוד
|
מדליקה את האור במטבח העזוב.
מנגנת על דלתות הארון - דקה בקירוב.
|
תאורת חירום שבה אנשים לא מבחינים.
המבוך גדול יותר מדי
קירותיו כך נראה, סוגרים עליי.
|
קילשון ביד, וכלב שמיילל אל ירח מלא.
חתול מחייך שמעצמו מרוצה.
קרפד שלא שומר על זכות השתיקה.
ובבית לי מחכה האישה.
|
היא הייתה כל כך עצובה.
כל כך עצובה שלי באופן אישי התחשק לבכות.
ואני אחד שלא בוכה.
|
היה זה ערב חשוך במיוחד.
דווקא בחוץ היה אור.
החושך היה בליבו.
|
יושבת באי נוחות, עיניה אדומות.
מעניין מה היא חושבת הצ'כית הזאת...
|
"מסורת", "מורשת" - מילים חזקות
מנהגים עתיקים שעושים בך שמות.
לחץ, חרדה, כעס, ותסכול
לא ייעלמו ויישכחו אם ישלפו אותן מהשרוול.
|
קהל של בני אנוש נאסף אל מול דלפקי הבדיקה.
קהל של בני אנוש שיופלו וייבדקו לחומרה.
האדם מבין והאדם יודע , שהבדיקה חיונית לבטיחות הנוסע.
|
זו רכבת.
נוסעים עולים ויורדים בה, ולעיתים אין מקום לשבת.
רוב היום המחשבה נודדת, אתה רוצה הכל אבל העגלה לא סוחבת.
מאחורי הפינה סכנה אורבת, אבל אתה בשלך לא רוצה לרדת.
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
אל תהיה נקניק.
האשה הקטנה
מאלפת דג מלוח. |
|
