|
 
מורה בדימוס, אם לשלושה וסבתא גם כן לשלושה.
שמה לב לפרטים קטנים, אוהבת לכתוב ורוצה לרגש
בכתיבה.
במלאת עשור לנישואיי העניקו לי הוריי במתנה טבעת יהלום שלושה
קאראט. הייתה זו טבעת יקרה מאוד, לא רק בשל ערכה הכספי הרב,
אלא גם בשל ערכה הרגשי.
היהלום הזה ואחיו התאום היו משובצים בזוג עגילים שקיבלה סבתי
במתנה מסבי בעת שילדה את אמי...
|
הייתה לה חכמת חיים והיא הייתה נועזת וחצופה. אני הייתי שקטה
ומנומסת.
בסתר לבנו התהדרה כל אחת מאתנו בעובדה שיש לה חברה קרובה שכל
כך שונה ממנה...
|
יש לי רעיון קראה נועה לפתע בהתלהבות, בואו נקדיש את הערב הזה
לסיפורי אהבה ונראה של מי יהיה הכי מוצלח!
|
רחשים מוזרים מכיוון הסלון גרמו לה להתעורר בבהלה. היא שכבה
בשקט, בציפייה דרוכה...
|
רחל ידעה שהוא נשוי אבל זה לא הפריע לה, להפך, זה רק הגביר את
הקסם...
|
מול בית ספרם של יוסי ואיתמר צמח עץ תפוחים גבוה ויפה. בחורף
עמד העץ בשלכת ודומה היה שזרועותיו הערומות מתחננות לחיבוק חם.
|
הן הותירו מאחור מולדת, בית ומשפחה...
|
בלבי התעוררה תחושת החמצה על שלא היטבתי להכיר...
|
בלילה על משכבי, התקשיתי להירדם ונזכרתי בילקוט אחר. ילקוט...
|
אמה היתה מחייכת בסלחנות ומעניקה לבת התאוותנית פרוסת עוגה
טרייה.
"בחתונה שלך ירד הרבה גשם, אם תמשיכי לזלול עוגות!" נהגה לומר
בצחוק קליל.
|
כל הדרך הביתה, בריצה, המשכתי להרגיש את השפתיים הרטובות שלו
על פי...
|
בביתנו היה אבי שר המשקאות...
|
את יום ירושלים הזה לא אשכח לעולם...
|
אני לא שנאתי מתימטיקה, אך גם לא ממש הבנתי מה יועיל לי בחיים
אם אדע כמה זמן לקח לשני ברזים למלא בריכה שבה לא אשחה לעולם
או מתי תפגשנה שתי מכוניות שיצאו בו זמנית מתל-אביב ומחיפה.
|
מדי פעם, כאשר אני מעיפה מבט בתמונות הקטנות, אני נזכרת בדודי
הנשכח ותוהה אם יש עוד מישהו בעולם שזוכר אותו לפעמים. ואולי
התמונות שלא מוסגרו ונעלמו הן הקצף שהותיר הדוד הרי על פני
המים.
|
אני שונאת נמלים! שונאת אותן על מה שעשו לי...
|
השלטים מכוונים לקניון: שביל צר בין סלעים גבוהים שבסופו מפל
מדהים והכל בתוך צמחיה ירוקה צפופה. חונים במגרש החנייה הריק.
ההורים מתכוננים להליכה בתוך הקניון על פי המומלץ במדריך
לתייר. הבן לפתע מטיל פצצה: "אני לא יוצא, זה לא מעניין אותי".
|
או אז הגשים את אחד ממאוויו הכמוסים - ורכש את עט הזהב
|
ריחן החזק של הגויבות היה משתלט על הבית. אמי שלא אהבה אותן
היתה מעווה את פניה...
|
בשיחותיה עם אמי הרבתה פריצי לספר על אחותה פרדי שנשארה
ברומניה. היא היתה זמרת וכוכבת גדולה שם
|
זה רק את והדף הלבן
זה רק את והמסך הריק.
עליך לברוא עולמות,
לעצב בתוכם דמויות,
לשים בפיהן דברים -
שיהיו אמינים.
|
בימים שרחובות היתה מוקפת פרדסים שריחם הנפלא נישא למרחוק, היה
לה חג משלה - הלא הוא חג ההדר.
|
גולת הכותרת של לימודי התזונה היתה העבודה במסעדה.
|
|
|
בבאזל ייסדתי את
מדינת המנודים!
- לא הרצל בכלל |
|
