|
הרוח בתנועות רכות עוברת מעל המים ונושקת להם בעדינות על המצח,
העצים המשקיפים על הכל מן הצד מפגינים ריחוק מסויים
|
תן לי לדבר, אני כאן הבוס
תן לי לאכול, אני כאן הכוכב
תן לי את הזרקור, כי הוא שלי לבד
אתם כלום ושום דבר סורו מדרכי
|
מרגיש שקוף לא קיים
החדר מלא מפה לפה
צעקות, הנחתות, הרבה כבוד וארס
אין כאן שום אמת בחדר הזה
רוצה לצאת.
|
כלוב קנריות, כלאתי אותו למאסר עולם
ללא שימוע מקדים, ללא יכולת ערעור
מסתכל עליי עם עיניו התכולות מבקש מחילה
לא מבין מה עשה, למה סגרתי אותו וזרקתי את המפתח
|
תני לי לעוף
את יפה, כל כך יפה שקשה לעזוב,
למרות שרע - למרות שכל כך לא טוב,
שחררי אותי תני לי לעוף,
תני לי למצוא אהבות חדשות
ללא דם ללא דמעות
|
|
|
העם עם הקורבן
אנתרופולוג
קליני
גונב לאורי
אורבך רעיון,
(לא בפעם
הראשונה) |
|
