[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את יוהנה טריי
יום אחד כשהיא תהיה גדולה, היא תכתוב את ה ספר




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אז אם הוא ידע, למה לא אמר לה. איזה הוראות אחרונות, הרי לא רק
הוא בעסק. איך שלח אותה למדבר החיים הזה, הוא לשמאל והיא
לימין, בדיוק עכשו כשהיא כבר זקנה, ואפילו לא אמר לה מה לעשות,
איך לחיות את הזמן הזה עכשו לבד. איך היא יכולה לבד.

געגוע
ריח של טחב בבית הקברות...
שנים דימתה לעצמה איך האנשים האלה מתארחים בביתה שלה, מרפדים
בנוכחותם הנכבדת את אהבתם שלהם, מאשרים שהאור יפה לה כמו
החושך.

אולי הוא איבד את מספר הטלפון. אולי חלמתי.
האם הספקתי להגיד את שמי?
אני לא מצליחה להתפלל שהוא רק שכח.

מקאברי
פסלתי את הג'ינס. בכל זאת, לוויה.
איך ככה נהייתי קלה. איך אלף פעמים דמיינתי את הרגע הזה.
אלא מה? יש משפט כזה, מאוחר מדי, מעט מדי.
האם מוות יכול להיות מעט מדי.

סופני
מעשה באיש שכפתה אותו אהובתו שישאנה לו לאשה. הלך וכינס כל
מאהביה שקלקלה עמהם קודם חופתה, כדי להזכיר לה חרפתה וכדי
להתנקם מעצמו שהסכים לשאת אשה זו.




המוות אולי אינו
מחוסר עבודה,
אבל הוא גם לא
עצלן כמו שחשבתם


תרומה לבמה





יוצר מס' 67861. בבמה מאז 23/8/06 23:20

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליוהנה טריי
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה