|
האיש ההוא שעוד לא בא..
מתי נדע?
שירח יעלה
لا يوجد
أحد غيره
|
בד אדום, בד אדום...
כמו שור זוהם קופץ מיד
העיקר לנצח, החלום.
עד המוות, עד שהלילה ירד על פניי.
|
ציפור פצועה רוצה רק חופש,
ציפור פצועה רוצה רק להפוך חלום למציאות
רוצה לטעום טיפה של אוויר
היא כל היום, כל היום
|
אני נוסע על הכביש, הדרך הנכונה
שלט ירוק ''ירושלים'' כתוב שם
ועוד שעה נסיעה רק להגיע למטרה
תיקים כבדים, מלאי מטען כבד
|
שם בחוץ,
גשם כבד שמטפטף לתוכי
וזולג מתוך בורות פעורים
ונשאר ריק, לכמה דקות, לכמה דקות.
|
בין מלחמות , בין עולמות שונים , הסורגים שלך מפרידים -
בין מציאות לחלום, בין לילה ליום, את שם, - זה עוד לא נגמר
ואני בין הסדקים שלי, החריטות, המסכות, גלימות המלכות הגסות...
|
עכשיו פה, אני נמצא באש, האש החמה
כבר שורף לגוף, שורף לנשמה
מצאתי מליוני סימני דרך, נותנות כיוון לנשמה
לאן הכל נעלם? לאן הכל אבד? לי עכשיו...
|
בצער רב ויגון קודר אנו מודעים על פטירתו של יצחק זינו (ז''ל)
כך כתוב עלייך עכשיו,
אתה גיבור,
זה גם אני יודע,
גם אני יודע...
שיר זה מוקדש לזכרו של יצחק זינו - בן דודי (ז''ל).
|
כמה עוד תילחם לרגע הזה,
ציפורים חופשיות, מתות בהקרבה, מסות לשרוד...
כמה זמן תילחם ביצר הזה? חרבות שכבשו, את הגבול הזה...
|
הרים גבוהים, הרים נמוכים,
גבהות ואנשים - פעם בעמק, -
פעם בהר, אבל תמיד רוצים לטפס. -
|
ושוב מערבולת גונבת לי את הלב,
הכספית נוזלת על המדרגות
ובחוץ, בחוץ יורד שוב הגשם ששוטף לי את הלב ומושיב אותו
במקומו.
הורס עולם ברגע, יוצר מציאות בכל יום, בכל יום.
|
שם בשקט, הירח הלבן שוכב על השמיים
מסתכל עלינו מלמעלה, בוכה
שומר את הסודות הכי קוסמיים שלו בינו לבין האלוהים
וכולנו מקשים וכואבים, מרגישים בודדים, ריקניים
|
|
|
אחרי שהשתתפתי
איתם במעשיהם
הפראיים (או,
שאני אתחיל
לציין) אני כבר
לא מסופקת עם
אנשים אחרים
מלבדם.
החברה של שלי
מתוודה. |
|
