|
יוחאי.
אדם מן השורה, שכותב למגירה.
כותב בעיקר כשרע לו.
עדיין לא ברור בדיוק למה החליט לפרסם את יצירותיו
בבמה, ועוד בשם עט.
אולי זה סוג של תרפיה.
אולי מישהו אי שם בים הוירטואלי יזדהה עם משפט או
חצי ביטוי,
ואולי אז יהיה קצת יותר שמח.
אולי קצת.
תמיד בשליטה הייתה כמעט רב סרן. חסרו לה 45 דקות לקבל את
הדרגה, בגלל שהיא התגייסה בעשר בבוקר, אבל השתחררה בתשע ורבע.
כשהנושא היה עולה, היא תמיד הקפידה לציין שהיא רק סרן (במיל'),
מטעמי ניירת טכניים.
|
ובכל זאת (ואולי בעצם בגלל),
|
ריבואות, רבבות, אלפים, עד אין ספור,
כמו הוולגה, הנילוס, הים השחור...
|
ירד עלי לילה.
יש לומר - ירד מעלי יום.
|
פעם דיברתי עם אמי על שירה.
|
כי געש בי החופש, ביער עצמותי,
לחזור ולנדוד בשלכת
כי רוויתי איתך, כנווה מדבר
וצריך להמשיך ללכת.
|
לא ירח שועלים, ולא נצנוץ כוכב חשוד,
עננת אפלה פרושה מעל עירון.
|
והנה, קרא לי המ"פ לשיחה אישית במשרדו.
|
|
איך בא לי להיות
זה שמחליט איזה
סלוגנים טובים
ואיזה לא...
פודל תפרן אבל
לא יודע שזה
שמאשר את
הסלוגנים יותר
תפרן |
|