|
מה יש כבר להגיד?
האיש שכל פעליו, הטובים והרעים, קרו בגלל השיעמום.
ניסיון השריפה של בית הספר בכיתה ד', הצטרפותו
לעיתון בית הספר, הבלוג שלו, רשימת התפוצה שלו...
הכל בגלל השיעמום.
גם העמוד הזה נותר בגלל שיעמום.
נראה מה יעלה הגורל בחכתו.
האגדות מספרות על האיש שנקרא "עושה המפתחות". איש אינו יודע את
שמו האמיתי ומספרים שאפילו הוא שכח אותו.
מספרים שתפקידו הוענק לו מידי האלים עצמם.
אומרים שהוא חי יותר מכל יצור חי אחר, למעט האלים.
אך איש אנו יודע לבטח
|
תושבי העיר קמו ממיטותיהם לאחר לילה רגיל לחלוטין. לא שינה
טובה במיוחד, לא שינה רעה במיוחד.
הם אכלו להם ארוחת בוקר רגילה לחלוטין. לא חמה במיוחד, לא קרה
במיוחד.
הם הלכו לעבודותיהם בדרך הרגילה. לא מהר במיוחד, לא לאט
במיוחד.
נראה היה כי היחוד שלהם הוא בחוסר
|
החושך ירד על העיר.
האנשים כבר היו בבתיהם.
אף אחד לא נשאר בחוץ אחרי שקיעת השמש.
|
היא עמדה תשושה ועייפה בתחנה. סוף סוף הגיע הסוף שבוע והיא
יכלה לחזור הבייתה מאימוני הצבא המפרכים.
מכונית לבנה, חדשה וגדולה חלפה. בתנועה טבעית היא הרימה את
האגודל. מקווה לטוב.
המכונית עצרה! עכשיו כל מה שהיה חסר שהנהג יסע לאן שהיא צריכה.
|
נערה יפה ישבה במדרגות של איזה בית. היא נראית כבת 14. שיערה
בצבע חום בהיר, מתנופף קלות ברוח. היא לבשה חולצה צמודה בצבע
תכלת שמדגישה את שדיה שצימחו להם כבר. היא הסתכלה בייאוש
ברחוב. נראה שהיא לא יודעת מה לעשות.
|
"שלא תעז!" היא צעקה לעברי. "שלא תעז! אתה שמעת אותי?!"
לא שמעתי בקולה, לא היום.
קפצתי.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
גם אמנון ז'קונט
בוהה בטלמאניה.
זה יותר בריא
מלבהות בורדה,
אשתו.
אפרוח ורוד,
הדמות הכי שטוחה
בסלוגנים. |
|
